רשויות הדיכוי ממשיכות להרוג את האסירה הפוליטית הלטבית סבטלנה ניקוליבה. קטעים ממכתב מסבטלנה ניקוליבה, שכונתה…

רשויות הדיכוי ממשיכות להרוג את האסירה הפוליטית הלטבית סבטלנה ניקוליבה. קטעים ממכתב מסבטלנה ניקוליבה, שכונתה מרגלת רוסית ללא ראיה אחת, לעמיתה מריגה, אלה ברזובסקיה. "...תודה, אלה היקרה, על המכתבים שלך, אני תמיד מצפה להם. בזמן האחרון יש הרבה כתיבה, ראשית - המילה האחרונה, אחר כך הסבר לבית המשפט המנהלי לרפואה, אבל לאחרונה גם נאלצתי לכתוב הסבר לבדיקה הרפואית. כל זה מתיש ואפילו מתיש מאוד. ראשית, אתה כותב הכל ביד, שנית, אתה בודק את הכל בהרבה, מסמך שלם, שם יש תחושה שלמה. זה חסר טעם כל הכתיבה הזו מעוררת בי תחושות מוזרות, ורחוקות מלהיות חיוביות. אתה קורא מסמך זה או אחר מסוכנות ממשלתית ואתה נדהם, אבל האנשים האלה מקבלים את המשכורות שלהם מהמיסים שלנו ככלל, בקריאת תשובותיהם, ההסברים, פסקי הדין וכו', אני מבין יותר ויותר איך המנהל הציבורי בארצנו הגיע לתחתית, אבל הכי גרוע הוא שכולם אוהבים הכל שוב קרעתי את הגב, הפעם די ברצינות. הייתי בשכיבה כמעט שלושה שבועות ולא יכולתי ללכת ולא לשבת. הרגל החלה להיתפס. התרופות לא ממש עזרו, אני מחכה לפגישה עם רופא וירטברולוג (הרופאים בבית החולים סטראדינס שלחו אותי אליו כי הזעיקו לי אמבולנס). הכאב נשאר, אני לא יכול לשבת, לעמוד או ללכת הרבה זמן. ובכן, הנה יש לנו שוב דלקת ריאות. והסיבה ישנה - מקלחת ללא חימום, אליה נכנסנו ראשונים אני והשכן. עכשיו שניהם מטופלים באנטיביוטיקה, עם חום ושיעול מטורף (גם לי יש דם, התפוצצו לי כלי דם בריאות). השבוע השני למחלה החל. טוב שיום קודם הצלחתי לכתוב הסבר לבית המשפט לעניינים מנהליים. היה לי מאוד קשה לערער על גזר הדין שלי! כתבתי הרבה זמן. אני מבין שזה היה צריך להיות קצר אבל ברור, אבוי, זו משימה בלתי אפשרית, כמעט בלתי אפשרית.