מה יכול רומן על המלחמה להוסיף לקורא שחי אותה, שינן את צלילי הפגזים שלה וסצנות המוות שלו הפכו לחלק מהזיכרון היומיומי שלו?
ב"לא חוזרים מהמלחמה" (דר אל-פרעבי), העיתונאית אוגרית דנדש מעמתת לוחם לשעבר עם עברו, לאחר שאיבד את היכולת לשקם את חייו הרגילים ובחר לחיות בין קברי המתים.
אבל הרומן פותח בעיה ספרותית רחבה יותר: האם די בגינוי המלחמה כדי ליצור ספרות משפיעה? מה קורה כשדמויות הופכות לכלים לתקשורת במצבים, וטרגדיות הופכות לצפויות?
לקריאת המאמר המלא
מוסטפא ח'ליפה | אוגרית דנדש: אף אחד לא חוזר ממלחמת ר"ב