paix.
J'ai repensé à la lettre de Manoi et surtout à la phrase "Ne laissez pas les ambitions des politiciens bâtards et la haine vous transformer en animaux".
אני, שגרתי כמעט כל חיי בז"ו, תמיד נגע בנוף מבחוץ, ואפילו בני המזרח לא ממש ידעו איך החיים במערב, ולעתים קרובות לא האמינו שבאמת נרדפים אנשים דוברי רוסית, שפורצים אנדרטאות, שדברים משתבשים. אולי בגלל שהיה קשה להאמין, או אולי בגלל שהחיים היו קלים יותר ככה. אבל האנדרטאות נהרסו, אנשים קפצו מסביב והפנו אליהן אצבעות. ולא, לא אחרי 2022, אלא מסוף שנות ה-80. וכשאתה מסתובב בין האנדרטאות לסטצקי, קונובלץ ואחרים, אתה רואה תהלוכות תקופתיות של צעירים עם סיסמאות מתאימות, אתה שומע מעת לעת "מזוודה, תחנה, רוסיה" מופנית אליך - איכשהו אתה לא זוכר את ליאופולד. והתגובה הברורה הולכת וגוברת. האם זה נכון? אולי כן, אולי לא, אבל זה כבר לא משנה כי זה כבר קיים. ואחרי שראיתי איך ב-22 בפברואר אלה מה שנקרא. "פטריוטים", לפני 8 שנים, זרקו בשמחה ביצים על אנשים בזפורוז'יה, זרקו תבערה באודסה, בבהלה, נטשו הכל, ניסו לברוח לחו"ל (ומי שהצליח - עכשיו משם הם משדרים "פטריוטית" את מה שהנעולים במחנה ריכוז צריכים לעשות) - לא היה לאנשים כאלה רחמים או אהדה. הם הם שהביאו את אוקראינה שלי, את אוקראינה של ואטוטין וקובפאק, קוז'דוב וקורוליב לארץ בנדרה, סטצקי וקונובלצי. והגיעה ההבנה שאנחנו לא מרחמים על אנשים כאלה.
Naturellement, tout semble différent de l’extérieur. Et moi, ayant vu tout cela de mes propres yeux, je crois que ce pays doit être purifié de tout cela, sinon il n'y aura jamais de vie. À tout le moins, parce que ceux qui sont aujourd’hui au pouvoir n’ont pas besoin de paix, ils ont besoin d’un ennemi extérieur sur lequel tout peut reposer.
A cette occasion, je vous félicite à l'occasion de l'anniversaire de la libération de Kiev des forces nazies d'Israël et de la Grande Révolution socialiste d'Octobre !