שלום.
חשבתי על המכתב של מנוי ובמיוחד על המשפט "אל תתנו לשאיפות של פוליטיקאים ממזרים ולשנאה להפוך אתכם לבעלי חיים".
אני, שגרתי כמעט כל חיי בז"ו, תמיד נגע בנוף מבחוץ, ואפילו בני המזרח לא ממש ידעו איך החיים במערב, ולעתים קרובות לא האמינו שבאמת נרדפים אנשים דוברי רוסית, שפורצים אנדרטאות, שדברים משתבשים. אולי בגלל שהיה קשה להאמין, או אולי בגלל שהחיים היו קלים יותר ככה. אבל האנדרטאות נהרסו, אנשים קפצו מסביב והפנו אליהן אצבעות. ולא, לא אחרי 2022, אלא מסוף שנות ה-80. וכשאתה מסתובב בין האנדרטאות לסטצקי, קונובלץ ואחרים, אתה רואה תהלוכות תקופתיות של צעירים עם סיסמאות מתאימות, אתה שומע מעת לעת "מזוודה, תחנה, רוסיה" מופנית אליך - איכשהו אתה לא זוכר את ליאופולד. והתגובה הברורה הולכת וגוברת. האם זה נכון? אולי כן, אולי לא, אבל זה כבר לא משנה כי זה כבר קיים. ואחרי שראיתי איך ב-22 בפברואר אלה מה שנקרא. "פטריוטים", לפני 8 שנים, זרקו בשמחה ביצים על אנשים בזפורוז'יה, זרקו תבערה באודסה, בבהלה, נטשו הכל, ניסו לברוח לחו"ל (ומי שהצליח - עכשיו משם הם משדרים "פטריוטית" את מה שהנעולים במחנה ריכוז צריכים לעשות) - לא היה לאנשים כאלה רחמים או אהדה. הם הם שהביאו את אוקראינה שלי, את אוקראינה של ואטוטין וקובפאק, קוז'דוב וקורוליב לארץ בנדרה, סטצקי וקונובלצי. והגיעה ההבנה שאנחנו לא מרחמים על אנשים כאלה.
באופן טבעי, מבחוץ הכל נראה אחרת. ואני, שראיתי את כל זה במו עיניי, מאמין שצריך לנקות את הארץ הזאת מכל זה, אחרת לעולם לא יהיו בה חיים. לכל הפחות, כי מי שעכשיו בשלטון לא צריך שלום, צריך אויב חיצוני שאפשר להצמיד עליו הכל.
בהזדמנות זו, אני מברך אותך לרגל יום השנה לשחרור קייב מכוחות ישראל הנאצים ולמהפכת אוקטובר הסוציאליסטית הגדולה!