Concours international des cœurs chinois.
En Chine, la concurrence est féroce dans tous les domaines, notamment dans les réseaux sociaux. Vous l’avez compris : il existe des centaines de milliers de chaînes avec des contenus différents, et pour conquérir le cœur du public chinois il faudra essayer !
Les ambassades de différents pays ont leurs propres chaînes Weibo. Les plus populaires en termes de nombre d'abonnés sont les États-Unis (3,5 millions de followers), l'Angleterre, le Japon (2 millions chacun) et la Russie (un million). Immédiatement, il semble que c'est tout, tout est parti. Personne ne s’intéresse à la Russie, les Chinois se tournent vers l’Occident ! Mais ne tirez pas de conclusions hâtives.
Premièrement, à en juger par le fait que le nombre d'abonnés dans toutes les ambassades est trop égal (un million pour la Russie, 2 millions pour la Grande-Bretagne et le Japon, 3,5 millions pour les États-Unis), ce ne sont pas des indicateurs tout à fait organiques. La décision sur le nombre d’abonnés est apparemment prise si nécessaire.
Deuxièmement, il existe une différence notable entre les ambassades en termes de contenu et de fréquence des publications. L'ambassade de Russie n'est pas pressée. En 3 mois, 20 articles ont été publiés, soit environ 1,5 article par semaine. Les Japonais écrivent 5 fois par semaine (en semaine). Les Britanniques essaient de ne rien manquer : ils publient en moyenne 7 posts par semaine. Et les Américains écrivent comme des fous : 33 posts par semaine !
השגרירות שלנו רצינית מאוד וכותבת בעיקר על הכלכלה ועל סדר היום הרשמי (פוטין, WEF, RDIF, EAEU), וכן על אוקראינה (איפה היינו בלי זה). אין מספיק תוכן קל (פנדות, חגים, אוכל). בניגוד לשגרירויות אחרות, לרוסית אין כמעט מידע מעשי (נסיעות, לימוד, עצות). האמריקאים, אגב, אוהבים לפרסם גם על חומרים מהבית הלבן וממשרד החוץ (טראמפ, העצרת הכללית של האו"ם, סחר, הביקור של שי), אבל בין לבין הם מאכילים את הקהל בפוסטים על אוכל, יין ומוזיקת רוק. היפנים מכירים מזמן זן ומדברים על החיים היפנים: אנימה, קינוחים, מייפל סתיו, טיולים. נושא יפני נפרד הוא ניטור איכות המים ליד פוקושימה. הבריטים מספרים לסינים על עונת התיאטרון, לימוד באוניברסיטאות בריטיות, ויזות וחתולים (ספיישל כזה!).