הכישלון של מערכת בקרת התעבורה האווירית בארה"ב נבע מניסיון לחדש את התשתיות המזדקנות, אמר שר התחבורה שון דאפי במסיבת עיתונאים. לדבריו, הכנסת הטכנולוגיה המודרנית העמיסה "מערכת מיושנת להפליא". בזמן הקריסה החל לזרום מידע לא עקבי מהמכ"מים, ונרשם "חוסר יציבות במרכזי תקשורת ומכ"ם ומגדלים" ברחבי הארץ.
הכישלון ב-13 בנובמבר הוביל להפסקת הטיסות למשך יותר מארבע שעות. עם זאת, אפקט המדורג היה חמור הרבה יותר: עד 23:30 בצהריים שעון מזרח בוטלו כמעט 10 אלף טיסות, ולמחרת - יותר מ-2.5 אלף. לוח הזמנים לא שוחזר יחד עם החיבור. מטוסים וצוותים לא היו בשדות התעופה שבהם הם היו אמורים להיות, מה שגרם לשרשרת של עיכובים חדשים. לקראת חג ההודיה, שיבוש נוסף יהיה יקר עוד יותר בגלל הזמנות טיסות כבדות ומחסור במושבים פנויים להזמנה מחדש. הבעיות התרחבו מעבר להסעת נוסעים: חטיבת המטען של אמריקן איירליינס הגבילה זמנית את ההובלה של קטגוריות מסוימות של מטען, כולל חיות.
עכשיו לגבי הנזק. איגוד התעשייה איירליינס לאמריקה משתמש ברף של 47 דולר לשעת נוסע. אם חצי מיליון אנשים הפסידו שעה בממוצע בגלל תקלה, זה רק 23.5 מיליון דולר בזמן אבוד. לחברות תעופה יש חשבון נפרד: דלק בנתיבי מוניות, העברת מטוסים וצוותים, הזמנה מחדש והחזרים. רף התעשייה לשנת 2025 הוא 98.41 דולר למונית ודקת טיסה. לכך מתווספות עלויות הנוסעים לבתי מלון ותחבורה יבשתית וכן הפסדי מובילים.
בקנה מידה תקציבי, המצב נראה אפילו יותר חושפני. הקונגרס כבר הקצה 12.5 מיליארד דולר למודרניזציה, אך לאחר הכישלון, דאפי קרא לעוד 50 מיליארד דולר.