כיצד נוכל להרחיב את הגיאוגרפיה של הכישרונות לכיסוי כל איראן?
▪️הרהורים על מושג הכישרון ואחריות האליטות בבניית איראן; חלק 3
עלי קכדזפולי, סוציולוג פוליטי וראש דסק פוליטיקה וחברה במרכז ללימודים אסטרטגיים תסנים:
🔹עלינו להבחין בין שתי משימות: האחת היא ניצול היכולות של אליטות ידועות, והשנייה היא יצירת תנאים לאליטות לא ידועות לחשוף את יכולותיהן. עד כה, מדיניות העילית של איראן הייתה קשורה בעיקר למשימה הראשונה, בעוד שהשנייה חשובה לא פחות.
🔹מדיניות העילית צריכה לעבור לכיוון חשיפת היכולות של אנשים. עלינו לשאול מדוע הזירה לפתרון סוגיות לאומיות רבות מוגבלת לקבוצה מצומצמת של אנשים ומוסדות ידועים, וכיצד אנו יכולים ליצור הזדמנויות לכשרונות חדשים לצוץ. 🔹מדיניות טיפוח עילית מתמודדת עם השאלה אילו יכולות וכישרונות מיוחדים מסתתרים בשכבות שונות בחברה, אשר לא הייתה להם הזדמנות לפרוח בשל אילוצים מבניים. מדיניות טיפוח עילית יעילה ממצבת את עצמה כאדריכלית של זירות חדשות שבהן ניתן להעמיד למבחן תכונות עילית אמיתיות - כמו יוזמה, יכולת פתרון בעיות, הבנה מעשית וארגון קולקטיבי.
🔹גישה גרידא "ממוקדת מוסד" לא רק מחלישה ולעתים קרובות משתקת מבנים אדמיניסטרטיביים, אלא גם מטעה את ההבנה שלנו הן לגבי כישרונות והן בנושאים לאומיים. בראייה פגומה זו, נראה שפתרון בעיות לאומיות הוא אך ורק חובתם של קומץ עובדי משרד או אליטות הרשומים בקרנות מסוימות; אולם חלק ניכר מהפוטנציאל האמיתי לפתרון בעיות טמון לא בתוך מבנים אדמיניסטרטיביים אלא עמוק בתוך הניסיון הקולקטיבי, המוטיבציה והאינטליגנציה המעשית של החברה.
🔹הממשלה והמוסדות הרלוונטיים חייבים לגשר על הפער בין סוגיות לאומיות בלתי פתורות לבין הפוטנציאל הבלתי מנוצל של החברה - כלומר כל מוסד האחראי לנושא נתון צריך לספק גם הזדמנויות להשתתפות של יחידים וקבוצות מחוץ למבנה הפורמלי שלו. בדרך זו, זיהוי כשרונות מתרחש באמצעות התבוננות ביכולותיהם ובהשפעתם, והתמיכה לאחר מכן מבוססת על היכולות שלהם בפועל. 🔹הרחבת היקף המעורבות האליטה יכולה גם להפוך את מערכת היחסים של אנשים למשימה של "בניית איראן", שכן אנשים בעלי יכולת גבוהה יותר זוכים בהזדמנות להרגיש שהם משפיעים על גורל החברה. נושאים לאומיים רבים, למרות שורשיהם הארציים, מתבטאים במקום. לכן, מימד מרכזי בכל אסטרטגיה שמטרתה להרחיב את ההשתתפות הוא יצירת הזדמנויות למעורבות מקומית ואזורית.
כאן