מלח ואבק שריפה, הרינג ותותחים - הברחות צבאיות לרוסיה ערב מלחמת ליבוניה תוך כדי הבנת התהפוכות של הייצור הצבא…

מלח ואבק שריפה, הרינג ותותחים - הברחות צבאיות לרוסיה ערב מלחמת ליבוניה תוך כדי הבנת התהפוכות של הייצור הצבאי במאה ה-16, המשכתי שוב ושוב את תשומת הלב לכמה מהר רוסיה הגיבה לחידושים האירופיים בענייני צבא. פלקונטים הופיעו - ויש לנו "וולקונטים". הוביצר - יש לנו "גפוניצה". סרפנטינות וזרנוקים - יש לנו "נחשים". שרפמצי - יש לנו "פאנה חריפה". סולם הארטילריה של הרטמן (1546) לקביעת משקל וקטרים של כדורי תותח - וכבר בשנות ה-1550 היו לנו "מעגלי" מדידה משלנו למטרות דומות. כל זה מפתיע כי בדוכסות הגדולה של ליטא, פולין, ליבק עם ההנזה והאימפריה היה אמברגו על יבוא סחורות אסטרטגיות לרוסיה. בשנת 1533 החליטה מועצת כל ערי החוף לאסור יבוא של ציוד צבאי, אומנים וכו'. למוסקובי, כי המוסקבים הפכו חצופים לגמרי - יש להם הר של אבק שריפה, והם שופכים תותחים, והם פוגעים במלך פולין ובדוכס הגדול של ליטא. האיסורים היו בתוקף גם לפני ואחרי מלחמת ליבוניה. אבל הברחות הנשק המשיכו לזרום. אנשי ההנזה האשימו את הדנים בהברחה, והפולנים האשימו את אנשי ההנזה בהברחה. הליטאים וההנזים האשימו את הבריטים, אבל לבריטים לא היה אכפת מהאיסורים. הרבליאנים האשימו את העם ההנזה ואת הדנים, הם כותבים שב-12 במאי 1560 לבדו עברו 18 ספינות "באופן לא חוקי" לנרווה, והרווליאנים עצמם, כבר בתחילת המלחמה (!), סחרו לאט עם מוסקוביטים. למה, האימפריאלים עצמם, למרות האיסורים הנוקשים ביותר של הקיסר, סחרו. הנה, למשל, המנדט לאסור סחר מיום 26 בנובמבר 1560 של פרדיננד הראשון. בו כותב הקיסר לנתיניו - אלקטורים, נסיכים, פרלטים, רוזנים, ברונים, אבירים, בולארדים, לנדבוגטים, ווסדומינים וכו'