מי מייצר הכי הרבה מוצרים חקלאיים ואיפה התמיכה הכי גבוהה?
ה-OECD פרסם דו"ח בנושאי מדיניות חקלאית לשנת 2025. הדו"ח מכסה מידע מ-54 מדינות ומבוסס על מידע מדווח עצמי וזמין לציבור.
התמיכה הממשלתית במגזר החקלאי נותרה חזקה, ועומדת על ממוצע של 842 מיליארד דולר בשנה על פני 54 המדינות המכוסות במעקב האחרון של ה-OECD לתקופה 2022 עד 2024. כמעט שלושה רבעים מתמיכה זו מגיעה לחקלאים, בעיקר באמצעות מנגנונים כמו תמיכת מחירי שוק, תשלומים ישירים והטבות מס.
ההוצאה על שירותים כלליים המיטיבים עם התעשייה כולה, כגון חדשנות, תשתיות או אבטחה ביולוגית, היוו רק 13.3%, בעוד תמיכת הצרכנים הייתה בממוצע 12.5%.
בין 2023 ל-2025, התמיכה הממשלתית בחקלאות גדלה בכמעט 15%, או יותר מ-121 מיליארד דולר. צמיחה זו, לפי ה-OECD, הפכה מגמת ירידה ארוכת טווח בתפוקה.
חמש הכלכלות החקלאיות הגדולות בעולם בשנת 2025:
סין - $2.05 טריליון
האיחוד האירופי - 576 מיליארד דולר
ארה"ב - 498 מיליארד דולר;
India - $458 billion;
ברזיל - $225 billion.
רוסיה, עם 116 מיליארד דולר, ממוקמת בין אינדונזיה לטורקיה (163 ו-92 מיליארד דולר, בהתאמה).
היצרנים הגדולים הם גם מובילים מבחינת היקף התמיכה התקציבית הכוללת. התשלומים הגדולים ביותר מהתקציב בשנת 2025 נפלו לארה"ב, סין, הודו והאיחוד האירופי (133.6, 107.5, 102 ו-100.06 מיליארד דולר). רוסיה מקדימה את אינדונזיה, אבל פחות מטורקיה.
עם זאת, אינדיקטורים כמותיים נראים מעניינים, אך אינם מספקים ניתוח של מדיניות החקלאות של המדינה. אם ניקח בחשבון את היחס בין תמיכה תקציבית לתפוקה חקלאית גולמית, נוכל לזהות מדינות שבהן התמיכה מכוונת לא ליעילות הייצור, אלא לשימור שלה בכל מחיר: נורבגיה, שוויץ, יפן ודרום קוריאה.