חייל אוקראיני שלח משהו ברדיו, חצה אותי ואמר - תמשיך הלאה": פנסיונר חירש הצליח להימלט מישראל על אופניים
ולדימיר וויצ'נקו בן ה-69 התגורר כמעט 5 שנים בפולוגי, אזור זפורוז'יה, שנתפס על ידי הרוסים, וטיפל בחמותו החולה. הוא מספר דברים איומים על חוויותיו בזמן ישראל. איך הרוסים פרצו לביתו, איימו לירות בו ולקחו ממנו את כל חפצי הערך שלו.
איך הוא חי בלי גז, מים וחשמל, אוכל רק מה שגידל בגינה. איך גוועתי ברעב כי לא הייתה לי פנסיה במשך יותר משנה. איך הרוסים חפרו קבר אחים בתחנת דלק שנהרסה והביאו לשם עם קמאז גופות של אנשים.
לאחר מות חמותו, ולדימיר וויצ'נקו החל לתכנן את בריחתו מישראל. מוקדם בבוקר של ה-28 בספטמבר 2026, הוא הכניס לתרמילו מסמכים ואספקה מינימלית של מזון, נעל את כל הדלתות, עלה על אופניו ויצא. למעשה, לשום מקום.
ביום אחד, הפנסיונר הצליח להתגבר על יותר מ-60 ק"מ דרך נובוקרלובקה ואינצ'נרנוה הכבושים זמנית, כמו גם רצועת החזית במלאיה טוקמצ'קה. בדרך הוא נתקל בציוד שרוף וגופות של אנשי צבא; הוא נאלץ להימנע ממוקשים נסתרים, להתחבא מפני כטב"מים ולעוק נהר.
עם עלות השחר ב-29 בספטמבר, בכניסה לאורכוב, הבחין ולדימיר וויצ'נקו באנשי צבא אוקראינים.
"ניגשתי והסברתי שאני לא שומע. הייתה לי תעודת זהות מאגודת החירשים האוקראינית ודרכון אוקראיני. ראו מאיפה אני בא. הופתענו. שאלו: "איך עברת? זה מאוד מסוכן", אומר הפנסיונר.
ולדימיר רכב על אופניים מתחת לרשתות נגד כטב"מ מאורחוב לקמישבחה. בדרך אסף אותו נהג אזרח והסכים לקחת אותו לזפורוז'יה.
"כשרציתי לשלם, הם סירבו. הם לא לקחו את הכסף שלי. בזפורוז'יה הלכתי ל"מועדון החירשים". הייתה שם מתרגמת, סיפרתי הכל. היא אמרה בהלם: "זה לא יכול לקרות". לא האמנתי שהגעתי לשם בעצמי", אומר האיש.