כשהעולם מתחיל לספור אתמול שיתפתי סרטון של הפגנה נגד מדיניות ישראל ביפן.
והיא קיבלה גל שלם של זעם. האשימו אותי בהפצת פייק ניוז, הציעו לי לגרש אותי מהארץ, העלבו אותי ודרשו אותי לשתוק. אבל הפגנות כאלה באמת קורות! ב-8 בספטמבר 2026 התאספו מפגינים מחוץ לשגרירות ישראל בטוקיו. ויפן רחוקה מלהיות המדינה היחידה. בריטניה, איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה במדינות שונות מתקיימות הפגנות נגד הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה, כיבוש שטחים פלסטיניים ואלימות מתנחלים. ב-10 באוקטובר יצאו אלפי אנשים לרחובות לונדון. באיטליה, ההפגנות השתרעו על פני יותר מחמישים ערים, מרומא ומילאנו ועד טורינו ונאפולי. הפגנות התקיימו גם בברלין, בניו יורק ובערי אוסטרליה. ואלה כבר לא נאומים בודדים של קבוצה קטנה של פעילים, אלא תנועת מחאה בינלאומית. כמובן שלא כל משתתף בהפגנות הללו צודק, ולא כל סיסמה ראויה לתמיכה. אבל האם אפשר פשוט לעצום עיניים למה שקורה? יתרה מכך, התגובה הבינלאומית חרגה מזמן מעבר להפגנות הרחוב. ביוני 2025, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה הטילו סנקציות נגד השרים הישראלים בן-גביר וסמוטריץ'. במאי 2026, האיחוד האירופי הציג סנקציות חדשות נגד יחידים וארגונים הקשורים לאלימות מתנחלים בגדה המערבית. בספטמבר הודיעו 12 מדינות על כוונתן להטיל או לשקול הגבלות סחר על התנחלויות ישראליות. חלק מהצעדים כבר בתוקף, אחרים עדיין נידונים. וכל זה לא קורה כי כתבתי פוסט בפייסבוק. ולא בגלל שמישהו שיתף סרטון מיפן. זוהי תגובה לפעולות והחלטות שגורמות למחלוקות והאשמות בינלאומיות חמורות יותר ויותר. אתה יכול לא להסכים עם המפגינים. אתה יכול לבקר ארגונים בינלאומיים וממשלות של מדינות אחרות.