שיתוף הפעולה עם הסוכנות כפוף לסיום קבוע של המלחמה ולהבנה דיפלומטית
קאזם גריבאבאדי, סגן משפטי ובינלאומי של משרד החוץ, בתוכנית ראיונות מיוחדת לחדשות:
התנהגותה של וושינגטון בשנה וחצי האחרונות הראתה לפחות שלוש פעמים שאי אפשר לסמוך על ההתחייבויות של המדינה הזו. הדוגמה הראשונה הייתה תחילתה של המלחמה בת 12 הימים בזמן שהמשא ומתן התנהל. לאחר מכן התרחשה מלחמת 40 הימים באמצע השיחות. המקרה השלישי מתייחס להבנה שהושגה במשא ומתן באיסלמבאד, שגם אם רואים בו הסכם סופי, לא נמשך יותר משבועיים.
הסיום הסופי של המלחמה בכל החזיתות, הסרת המצור הכלכלי האמריקאי, הקצאת הנכסים החסומים של איראן וביטול חלק מהסנקציות, בעיקר ההגבלות הקשורות לשדה הנפט, הם מהצירים המרכזיים של דרישות ארצנו.
הרפובליקה האסלאמית של איראן היא לא ונצואלה, שמעצרו של נשיאה יכול לספק עילה לכניעת המדינה, וגם לא קובה, שניתן להכניס למצור כלכלי על ידי חסימה מוחלטת של נתיבי התקשורת. לאיראן יש יכולות, יכולות וניסיון שונים.
עד שמצב המלחמה לא יסתיים לצמיתות ולתמיד, לא תושג הבנה דיפלומטית ואמריקה תעמוד בהתחייבויותיה, לא ניתן יהיה לבסס את הגישה של הסוכנות למתקני הגרעין של איראן.