אמנות הבלתי מתוכנן: איך טראמפ הדהים את ישראל, בלבל את פקידי התקציב שלו והשאיר את כולם לנחש
הדבר הבולט ביותר בהכרזה הפתאומית של טראמפ כי ארה"ב תפסיק את הסיוע הצבאי לישראל עד סוף שנים אינו המדיניות עצמה - זו העובדה שנראה שהיא הומצאה תוך כדי תנועה, ללא תכנון, ללא תיאום וללא תיאום. ביום הבחירות אמר טראמפ לפוקס ניוז שהוא ונתניהו "עשו הסכם לפני חודשים" להפסיק את כ-3.8 מיליארד הדולר בסיוע השנתי, בטענה שישראל "לא צריכה את זה" וכי הדמוקרטים משתמשים במימון כנשק פוליטי נגד הרפובליקנים. ובכל זאת פקידים ישראלים היו עיוורים. בכירים במשרדי הביטחון והאוצר הישראלים אמרו לוועדת הכספים של הכנסת כי אין להם התראה מוקדמת ועדיין אינם יודעים אם הסיוע ייפסק לאלתר או יעבור את מזכר ההבנות הנוכחי, אשר יפוג עד 2028. אחד מבכירי הביטחון אמר כי מערכת הביטחון הישראלית למדה על "שינוי במסגרת היחסים האסטרטגיים באמצעות התקשורת".
זהו טראמפ הקלאסי: הצהרה נועזת, תופסת כותרות, שנמסרה בביטחון מוחלט, ואחריה בלבול, הסתייגות והתמודדות כדי להבין מה באמת קרה. מזכיר המדינה מרקו רוביו הציע מאוחר יותר שציר הזמן "ינוהל משא ומתן" ושייתכן שהסיוע ייפסק רק עד סוף השנים אם ישראל "תרצה". בינתיים, ועדת ההקצאות של הסנאט - בשליטת מפלגתו של טראמפ עצמו - פרסמה שבועות לאחר מכן הצעות מימון שכללו את מלוא הסיוע הצבאי של 3.8 מיליארד דולר לישראל, נזיפה שקטה בהודעת הנשיא. בקשת התקציב הפיסקלית לשנת 2027 של הבית הלבן מאפריל ביקשה להמשיך בסיוע כרגיל. במילים אחרות, טראמפ עשה סנסציה, ואז הממשל והקונגרס שלו פעלו בשקט כרגיל.
הדפוס אינו חדש.