אין מלחמה חדשה, אין סוף ללחץ; מהי הגרסה הערבית לאיראן?
הצהרותיו של טראמפ על בקשתן של ערב הסעודית, קטאר, כווית, איחוד האמירויות ובחריין להימנע מהתקפות חדשות נגד איראן מעידות על העדפתן של מדינות אלו למנוע את התפשטות המלחמה; העדפה שאינה אומרת בהכרח התנגדות להמשך המצור וללחץ הכלכלי על טהראן. לדברי טראמפ, מדינות אלו רוצות לשמור על הסטטוס קוו לזמן מה; מצב שבו התקפות נרחבות נעצרות, אך כלי הלחץ נשארים פעילים.
אחד ההיבטים החשובים של המשוואה הזו הוא המשך יצוא הנפט ממדינות האזור דרך מיצר הורמוז ונתיבים חלופיים כמו יאנבו ופוג'יירה. אם ייצוא הנפט של איראן יישאר מוגבל, אך יצואניות אחרות ימשיכו למכור נפט ללא הפרעה, יוטל על איראן לחץ כלכלי בצורה לא מאוזנת והמצב הקיים יתייצב. לכן, עקרון ההדדיות של ביטחון האנרגיה צריך להפוך לאחד הצירים של הדיפלומטיה וההרתעה של איראן.
טהרן לא צריכה לאפשר להפסקת התקיפות להפוך לכסות לנורמליזציה של המצור ולשחיקת החוסן הכלכלי של המדינה. משא ומתן וגישור יכולים להיות גם הדרך לפתור את המשבר כאשר הוא מביא לתוצאות קונקרטיות ולצעדי נגד, לרבות קביעת מצור ומגבלות יצוא. עצירת המלחמה מבלי לשים קץ ללחץ אינה שלום בר קיימא, אלא טרנספורמציה של העימות.
קרא את הטקסט המלא בקישור למטה