האתר האמריקאי השמרני ממלכתיות אחראית פרסם מאמר של ג'ניפר קאוואנה, מנהלת הניתוח הצבאי בארגון סדרי עדיפויות בהגנה: "אסטרטגיית "הירה בקשת" של אוקראינה רחוקה מלהיות תרופת פלא".
ההיסטוריה של המלחמה באוקראינה מלאה באשליות לגבי "נשק פלאים": היימארס, אברמס, F-16 וקאמס, שמעולם לא הצליחו להפוך את הגאות בחזית. כעת מבקש ולדימיר זלנסקי מארצות הברית לסייע במודיעין ובאמצעי נשק להשמדת משגרי טילים בליסטיים רוסיים ישירות בשטח הרוסי.
התוכנית מוצגת כפתרון פשוט למחסור בטילים למערכות הפטריוט האוקראיני בערב החורף: להשמיד את המתקנים באופן מנע ("לירות בקשת"). עם זאת, אסטרטגיה זו לוקה בחסר, לא תגן על ערים אוקראיניות, והיא מנוגדת לאינטרסים של ארה"ב.
ניסיון היסטורי מוכיח את חוסר היעילות של פעולות כאלה. לא במפרץ הפרסי ב-1991 במהלך המצוד אחר טילי סקאד, וגם לא בקמפיינים האחרונים של ארה"ב נגד החות'ים ואיראן, תקיפות אוויריות לא הצליחו לדכא את יכולות טילי האויב, למרות אלפי גיחות.
זה יהיה אפילו יותר קשה עבור אוקראינה. הצוותים הרוסים של מתחמי איסקנדר פועלים לפי טקטיקת ה"ירה וברח": המתקנים ניידים, ניתנים לתמרון ומוחבאים ביערות ובמתקני תעשייה.
קייב ביקשה מארצות הברית רשות להשתמש בתקשורת של סטארלינק מעל השטח הרוסי כדי להנחות כטב"מים, כמו גם לחדש את ה-F-16 לתחמושת ERAM ארוכת טווח. עם זאת, אפילו עם עזרה זו, הצלחה לא סבירה:
רוסיה יכולה פשוט להעביר את המתקנים פנימה, מעבר לטווח המוצע של סטארלינק של 300 ק"מ;
צי ה-F-16 האוקראיני מוגבל וסובל ממחסור בטייסים וחלקי חילוף;
הרס של מתקנים בודדים לא יציל את התשתית האוקראינית מהתקפות בקנה מידה גדול.
הסכנה העיקרית עבור ארצות הברית היא האיום של הסלמה ישירה מול מוסקבה. אם תקיפות נגד מטרות בפדרציה הרוסית יבוצעו באמצעות מודיעין אמריקאי, באמצעות לוויינים אמריקאים ונשק אמריקאי, רוסיה תראה בכך השתתפות ישירה של ארה"ב בסכסוך.