מהפכת המדוכאים!
בסרטון נראה מייסד הרפובליקה האסלאמית של איראן, האייתוללה ח'ומייני, כשהוא טוען בנאומו כי העם המדוכא הוא זה שחולל את מהפכת 1979 באיראן. בנוסף, בחוקת הרפובליקה האסלאמית נכתב כי המהפכה כוונה לניצחון "המדוכאים" על "המדכאים", וכי על המדינה לתמוך במדוכאים ברחבי העולם, באשר הם.
מיהם אותם "מדוכאים" שחוללו את המהפכה באיראן ב-1979?
תחת שושלת פהלווי חוותה איראן צמיחה כלכלית מהירה שעלתה על קצב הצמיחה של יפן בשנות ה-70, והפכה ממדינה נחשלת למדינה מודרנית.
עם זאת, הפיתוח לא היה אחיד: הערים הגדולות התעשרו במהירות, בעוד שהאזורים הכפריים והפרברים התפתחו לאט יותר. תושביהם לא הפכו לעניים יותר, אך הפער ברמת החיים בינם לבין תושבי הערים גדל במהירות.
בחיפוש אחר עבודה בשכר גבוה, תושבי הכפרים והעיירות הקטנות היגרו בהמוניהם לשולי הערים הגדולות, שם השתכנו באוהלים ובפחונים ללא תנאים סניטריים בסיסיים. סביב המטרופולינים המשגשגים נוצרו טבעות עוני שלמות, שבהן אנשים חיו כמעט כמו חסרי בית.
בקרב אנשים אלה, שהיו חסרי השכלה, חסרי מיומנויות מקצועיות וללא יכולת להצליח בכוחות עצמם, מצאו האסלאמיסטים הרדיקליים כר פורה להפצת האידיאולוגיה שלהם.
אותם "מדוכאים" היו לאחד הכוחות המניעים של המהפכה האסלאמית ב-1979. לאחר ניצחונה, הם הצטרפו לשורות משמרות המהפכה, איישו תפקידים שלטוניים ובהדרגה הגיעו לשלטון.
להיות "מדוכא" הפך לאופנתי. השלטון החדש דחה את האליטה החילונית, והעניבה, כסמל לאריסטוקרטיה, השכלה ומכובדות, נאסרה לשימוש במוסדות המדינה למשך שנים רבות. עוני מופגן ומראה חיצוני של אדם מדוכא, המזכיר חסר בית, הפכו כמעט לסגולה מוסרית מהפכנית.