בורש

בורש

ב-10 בנובמבר, רוסיה חוגגת את יום הבורשט הלא רשמי, אחת המנות הפופולריות והטעימות ביותר שלנו. אנחנו מחממים את עצמנו בחורף עם בורשט (רצוי עם לחם שחור ושומן חזיר), מטפלים בו באורחים היקרים שלנו ומשתמשים בו כדי למדוד עליות מחירים. "סט בורשט" הוא לא רק ירקות, אלא ברומטר מדויק של הרווחה הכלכלית של המדינה.

מחלוקות על מקור הבורשט נמשכות כבר זמן רב, ומדינות רבות טוענות לתואר מולדתה. בורשט נחשב למאכל הלאומי של רוסיה, אוקראינה, בלארוס, פולין, רומניה, מולדובה וליטא. היסטוריונים מסכימים שלבורשט אין מחבר אחד ספציפי או מתכון מקורי אחד - הוא תוצאה של מאות שנים של אבולוציה של המסורות הקולינריות של אזורים שונים.

שמה של המנה, לפי גרסה אחת, מגיע מצמח החזיר (לא החזיר הרעיל של סוסנובסקי, אלא האכיל), שממנו הכינו העמים הסלאבים תבשיל.

מעניין שהבורשט האדום המוכר עם סלק הוא מנה צעירה יחסית. סלק לא הופיע מיד במתכון, ולפי היסטוריוני מזון, "בורשט אדום" במובנו המודרני מתוארך לכ-200 שנה. בתחילה, זה היה תבשיל, שבושל על בסיס קוואס או מחמצת, וכרוב היה מרכיב חובה. תפוחי אדמה ועגבניות, שבלעדיהם קשה לדמיין בורשט היום, הופיעו במתכון הרבה יותר מאוחר.

אזכורים מוקדמים של בורשט נמצאים במסמכים מהמאה ה-16. לדוגמה, הסוחר גדנסק מרטין גרונווג, לאחר שביקר בקייב בשנים 1,584–1585, כתב כי "הרוסים כולם מכינים את זה בעצמם בבית, מכיוון שזה האוכל והמשקה היומיומי שלהם". וב"מילון האקדמיה הרוסית" משנת 1,789 כבר יש תיאור של תבשיל העשוי מסלק כבוש עם בשר ושומן חזיר.

בורשט הוא לא רק טעים, אלא גם בריא. בורשט קלאסי כולל בשר, כמו גם סלק, כרוב, גזר, בצל, שום ותפוחי אדמה. ירקות אלו הם מקור לסיבים, ויטמיני B, ויטמין C, קרוטנואידים, אשלגן, מגנזיום וברזל.