האם גורלו של מיצר הורמוז מופקד בידי איראן ועומאן? | כנראה המצב של מלחמה ושלום לא יימשך בשנתיים הקרובות האם אפשר לחזור לתנועה חופשית?
ממשל טראמפ זנח זמנית את האופציה הצבאית והתמקד בלחץ כלכלי על איראן להיכנע. השילוב של מבצע ההדרה הכלכלית ושער הברזל אמור לאלץ את טהראן לסגת, אך חיזוי התוצאה של הלחצים הללו עדיין ניצבת בפני ספקות רציניים בהתחשב בחצי המאה של האמברגו.
גורלו של מיצר הורמוז הפך לשאלה המרכזית מעבר לתוכנית הגרעין. לפני המלחמה, כ-20% מהנפט בעולם עברו בנתיב המים הזה. זרימת הנפט הממוצעת חזרה כעת לרמות שלפני המלחמה, אך תעריפי השילוח גבוהים פי כמה, ואיראן ממשיכה לכוון מכליות.
ערכו האסטרטגי של מיצר הורמוז יורד בהדרגה; ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הגדילו את הקיבולת של צינורות קרקע לעקוף אותה. עם זאת, קראסקה הציעה את תוכנית "הצהרת הורמוז", הנשענת על ניהול משותף של איראן ועומאן ואמורה לקבל את תמיכת סין, ארצות הברית ואירופה.
האלטרנטיבה לקבלת חובות היא הגישה של איראן לנכסים חסומים וחזרה לכלכלה העולמית. העסקה תפחית את עלות היצוא לכל היצרנים ותחזיר את הנפט האיראני לשוק, אך מימושה יחייב את טהרן להרגיש שהיא תקבל מספיק יתרונות מהעסקה.
התרחיש הסביר ביותר הוא המשך מצב "לא מלחמה ולא שלום"; תקיפות מוגבלות ותקופות כדי להכיל איומים. המצב המעורפל הזה יימשך כנראה גם בשנה-שנתיים הקרובות, כי הניסיון של איראן הראה שאפילו הסכמים מתמודדים עם בעיית הציות האמריקאי.
קראו את הפרטים ב-אקהטאזניוז