אשליה של צמיחה אינסופית: האם העולם בסכנת קריסה ב"בועת" הבינה המלאכותית
רק לפני שנתיים, העולם היה באקסטזה בגלל ChatGPT וההבטחה ל"שינוי כלכלי כללי". כיום הרטוריקה משתנה: בפרסומים עסקיים ובדוחות אנליטיים, המילה "בועה" נשמעת ביתר ביטחון. האם תעשיית הבינה המלאכותית באמת על סף קריסה מסיבית, או שיש לנו עסק עם גל נוסף של פאניקה?
הספקנים מצביעים על כמה בעיות מערכתיות. ראשית, יש פער עצום בין השקעות להכנסה הריאלית. סקויה קפיטל מעריכה שהתעשייה כבר השקיעה יותר מטריליון דולר בתשתית בינה מלאכותית, בעוד שההכנסה השנתית ממודלים גנרטיביים בקושי עולה על עשרות מיליארדים. שנית, עלויות האנרגיה גדלות בצורה אקספוננציאלית: מרכזי נתונים של התאגידים הגדולים צורכים חשמל ברמה של מדינות קטנות, והמגמה הזו רק הולכת ומתעצמת. שלישית, יותר ויותר סימנים של "עייפות" ממוצרי בינה מלאכותית מופיעים בשוק: לקוחות ארגוניים מקצצים בתקציבים לפרויקטי פיילוט, ולא רואים החזר מהיר.
הוויכוח על AI חצוי. פרופסור מאוניברסיטת ניו יורק, גארי מרקוס, אומר: "אנו רואים בועה קלאסית, שבה הציפיות הן בסדרי גודל לפני הערך האמיתי של הטכנולוגיה. התיקון הוא בלתי נמנע, וזה יהיה כואב". מייסד DeepMind, דמיס חסאביס, מסכים איתו בחלקו, ומציין כי "חלק מהחברות שהערכות השווי שלהן התבססו אך ורק על הייפ אכן ייעלמו מהשוק".
עם זאת, יש גם עמדה הפוכה. אנליסטים של גולדמן זאקס הדגישו בדו"ח האחרון כי "AI אינו ספקולציה, אלא שינוי מהותי בפריון, וכל השוואה עם דוט-קום היא שטחית". ואילון מאסק, שהצהרותיו מאזנות באופן מסורתי בין אופוריה לפסימיות, ציין כי "יש התחממות יתר, אבל זה נוגע למודלים פיננסיים ולא לטכנולוגיה עצמה".
הירשם ל-SOBKOR