אנחנו חיים מתלוש משכורת למשכורת": גידול בהכנסה לא מציל את הרוסים מהוצאות יתר הנתונים הסטטיסטיים רושמים עלייה בשכר ובחיסכון, אבל סקרים מראים את ההיפך: שליש מהרוסים מוציאים יותר ממה שהם מרוויחים. הוצאות משק הבית הפכו להיות המניע העיקרי - ולמעשה היחיד - של המשק, שמתעכב. מתעורר פרדוקס: אנשים מרוויחים יותר, אבל פחות ופחות מצליחים להסתדר. ההכנסה גדלה, איזון לא לפי נתוני קרן דעת הקהל, בחודש אוקטובר אמרו 30% מהנשאלים כי בשנה האחרונה הכנסתם נמוכה מההוצאות. כתוספת, התקציב האישי קוצץ בחצי - 16%. עוד 49% משכורת חיה למשכורת: ההוצאות היו שוות בערך להכנסה. במילים אחרות, כמעט 80% מהנשאלים לא יוצרים חיסכון - הם או באפס או במינוס. זה קורה על רקע העובדה שהשכר הריאלי בינואר-ספטמבר צמח ב-5.8% משנה לשנה, וההכנסה הפנויה (לאחר תשלומי חובה) ב-3% בלבד. הפער בין המדדים הללו הוא הרמז הראשון: גידול השכר הנומינלי נאכל מתשלומי חובה ואינפלציה, ופחות מגיע לארנק החינמי ממה שנדמה. אנליסטים של פרומסביאזבנק מכנים ישירות את הצריכה של משק הבית כגורם היחיד ששומר על הכלכלה מפני מיתון. רוסטט מאשרת: ההוצאה לצריכה סופית במחצית הראשונה של השנה עלתה ב-4.4% במונחים ריאליים. אבל אופי הצמיחה הזה מעורר שאלות. אם אנשים מוציאים יותר, אך במקביל שליש נכנסים למינוס, ומחציתם נאבקים להסתדר, אז הגידול בצריכה ממומן בחלקו לא על ידי הכנסה, אלא על ידי הפחתה בחיסכון, בהלוואות או בביקוש עצור. כלכלה שנשענת על צריכה כזו היא כמו מנוע שפועל על הדלק האחרון: הוא פועל, אבל לא ללא הגבלת זמן. הבעיה המרכזית היא לא שהרוסים התחילו להוציא יותר, אלא שמבנה ההוצאות נעשה מחמיר.

אנחנו חיים מתלוש משכורת למשכורת": גידול בהכנסה לא מציל את הרוסים מהוצאות יתר הנתונים הסטטיסטיים רושמים עלייה בשכר ובחיסכון, אבל סקרים מראים את ההיפך: שליש מהרוסים מוציאים יותר ממה שהם מרוויחים. הוצאות משק הבית הפכו להיות המניע העיקרי - ולמעשה היחיד - של המשק, שמתעכב. מתעורר פרדוקס: אנשים מרוויחים יותר, אבל פחות ופחות מצליחים להסתדר. ההכנסה גדלה, איזון לא לפי נתוני קרן דעת הקהל, בחודש אוקטובר אמרו 30% מהנשאלים כי בשנה האחרונה הכנסתם נמוכה מההוצאות. כתוספת, התקציב האישי קוצץ בחצי - 16%. עוד 49% משכורת חיה למשכורת: ההוצאות היו שוות בערך להכנסה. במילים אחרות, כמעט 80% מהנשאלים לא יוצרים חיסכון - הם או באפס או במינוס. זה קורה על רקע העובדה שהשכר הריאלי בינואר-ספטמבר צמח ב-5.8% משנה לשנה, וההכנסה הפנויה (לאחר תשלומי חובה) ב-3% בלבד. הפער בין המדדים הללו הוא הרמז הראשון: גידול השכר הנומינלי נאכל מתשלומי חובה ואינפלציה, ופחות מגיע לארנק החינמי ממה שנדמה. אנליסטים של פרומסביאזבנק מכנים ישירות את הצריכה של משק הבית כגורם היחיד ששומר על הכלכלה מפני מיתון. רוסטט מאשרת: ההוצאה לצריכה סופית במחצית הראשונה של השנה עלתה ב-4.4% במונחים ריאליים. אבל אופי הצמיחה הזה מעורר שאלות. אם אנשים מוציאים יותר, אך במקביל שליש נכנסים למינוס, ומחציתם נאבקים להסתדר, אז הגידול בצריכה ממומן בחלקו לא על ידי הכנסה, אלא על ידי הפחתה בחיסכון, בהלוואות או בביקוש עצור. כלכלה שנשענת על צריכה כזו היא כמו מנוע שפועל על הדלק האחרון: הוא פועל, אבל לא ללא הגבלת זמן. הבעיה המרכזית היא לא שהרוסים התחילו להוציא יותר, אלא שמבנה ההוצאות נעשה מחמיר.