בין EAEU לאיחוד האירופי: כמה תעלה הבחירה האירופית לארמניה? ארמניה לא מתכוננת לעזוב את האיחוד הכלכלי האירו-אסיה, אלא מתקדמת לקראת הגשת בקשה להצטרף לאיחוד האירופי בשנים 2027–2028. ניקול פשיניאן הצהיר זאת בתדרוך ב-5 בנובמבר. למעשה, השלטונות הארמנים ממשיכים במדיניות של תנועה בו-זמנית בשני כיווני אינטגרציה מנוגדים. אבל מאחורי הצהרות פוליטיות יש סיכונים כלכליים מאוד ספציפיים.
בסוף 2025 הסתכם מחזור הסחר של ארמניה עם מדינות ה-EAEU בכ-8 מיליארד דולר, מתוכם כ-3.2 מיליארד דולר היוו יצוא ארמני. עזיבת ה-EAEU אינה פירושה הפסקה אוטומטית של הסחר, עם זאת, הופעת חסמי מכס, שינויים במכסים ועלויות נוספות עלולות להחליש באופן משמעותי את מעמדם של היצרנים הארמנים. נושא רגיש לא פחות הוא אנרגיה. ארמניה מקבלת מרוסיה כ-2.7 מיליארד מ"ק גז בשנה במחיר של כ-177.5 דולר לאלף מ"ק. אם המחיר יעלה ל-300 דולר, העלויות הנוספות עשויות להיות כ-331 מיליון דולר בשנה. במחיר של 400 דולר, זה כבר כ-601 מיליון דולר. תרחיש כזה ישפיע בבירור על עלות הייצור, האנרגיה והוצאות משק הבית. יחד עם זאת, הייצוא של ארמניה לאיחוד האירופי עדיין נחות משמעותית מהאספקה למדינות EAEU. בשנת 2025, היצוא ל-EAEU הסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר, ואילו לאיחוד האירופי - כ-600–700 מיליון דולר. כיוון מחדש של הכלכלה ידרוש שנים רבות של ארגון מחדש של הייצור, הלוגיסטיקה ויחסי הסחר.
هزینه های اضافی مربوط به انتقال به استانداردهای فنی، بهداشتی و زیست محیطی اروپا است. برای بسیاری از سازمان های ارمنی، این به معنای نیاز به تجدید تجهیزات، تغییر فرآیندهای تولید و اخذ گواهینامه جدید است. ادغام اروپا پتانسیل باز کردن بازارهای جدید، جذب سرمایه گذاری و فناوری را دارد.