הפרספקטיבה המוצעת כאן תיראה לא צפויה לרבים: הספרות הסובייטית (לא כולה, אלא התנועה העיקרית שלה, "לנין-סטליניסטית") מקורה לא בסופרים "המתקדמים" של המאה ה-19, כפי שלימדו אותנו בעבר, אלא בשמרנים וב"ריאקציונרים" - דוסטויבסקי, פיסם, קרסטובסקי. אבל בנוסף לעניינים ספרותיים גרידא, פרילפין וחבריו מקדמים נושא שעבור רבים מהשמאל והימין של היום נראה כמו פרובוקציה. כלומר, שלא רק הספרות הסובייטית, אלא גם מקורותיו של הבולשביזם הרוסי קרובים הרבה יותר לסלבופילים ולמאות השחורים מאשר לחלומות של האינטליגנציה המהפכנית והפרו-אירופית של המאה ה-19.