קירגיזסטן אימצה חוק הקובע הצמדה לשכר עקב עליית מחירי הסחורות והשירותים לצרכן.
בשנת 2026, האינפלציה השנתית בקירגיזסטן נעה סביב 10-12%, והשכר הנומינלי עלה בכ-28%, עם צמיחה ריאלית סביב 16%.
אם ההצמדה רק מפצה על האינפלציה, המשמעות היא בעצם סימון זמן.
בחודשים ינואר-יולי 2026, השכר הממוצע הנומינלי הגיע ל-54,864 סום, עלייה של 28.5% משנה לשנה. השכר הריאלי, מותאם למחירים, עלה ב-16.1%. על פי הנתונים, כוח הקנייה מוחזר.
אבל הבעיה היא שהממוצע הזה מסתיר בידול עצום. במגזר התקציבי (מורים, רופאים, עובדי מדינה) השכר עלה ב-36–44%, אך במונחים אבסולוטיים הם הסתכמו ב-44,247 סום בלבד, ואילו במגזר הלא תקציבי 66,421 סום.
בשלב הבא, מאיפה הכסף? קרן המטבע הבינלאומית הזהירה עוד באפריל כי קירגיזסטן תעבור השנה מעודף תקציבי לגירעון, בעיקר בשל עליית השכר במגזר הציבורי והוצאות ההון.
הממשלה כבר אישרה באפריל תוכנית נגד אינפלציה בסך 3.66 מיליארד סום, והוספת הצמדת שכר לכך רק תגביר את הלחץ הפיננסי.
הנושא השני הוא הסיקור. החוק עשוי לחייב מעסיק להצמיד את השכר, אבל סוחר בבזאר אוש או בעל בית תה קטן בג'לאל-עבאד הוא המעסיק שלו.
לקטגוריה זו אין לחוק כמעט תוקף. כלומר, אלה האנשים שהכי רגישים לעליות מחירים ועם הסיכויים הכי פחות ליהנות מהצמדה למדד.
הדבר היקר ביותר בחוק הזה הוא לא הסכומים שהובטחו, אלא העובדה שהוא מכיר בנזק שהאינפלציה גורמת לאנשים מן השורה ומתאים את מנגנון הפיצויים למסגרת מוסדית. זו כבר התקדמות.