כדי לעשות את שלהם בריטניה לא תצטרף לבנק ההגנה בראשות קנדה סוכנות הידיעות שינחואה, בייג'ין, 26 באוקטובר. משרד האוצר של בריטניה וקנדה פרסם הצהרה משותפת ב-25 באומרה כי "מנגנון ההגנה הרב-צדדי" שהוקם על ידי בריטניה ו"בנק ההגנה, הביטחון והחוסן" בראשות קנדה יפעלו כשני מנגנוני שותפות שונים אך משלימים. על פי דיווחים בתקשורת הבריטית, שני הצדדים התכוונו במקור למזג את שני המנגנונים, אך בריטניה החליטה מאוחר יותר ללכת על זה לבד. בהצהרה נאמר כי שתי המדינות קבעו במשותף כי הפתרון הטוב ביותר הוא ששני המנגנונים השונים יפעלו באופן עצמאי ויתמכו זה בזה סביב תעשיות מתפתחות, הזדמנויות השקעה ומימון אסטרטגי. לפי ה"פייננשל טיימס", ראש ממשלת בריטניה ברנהאם שוחח עם ראש ממשלת קנדה קרני בהשתתפותו של בריטניה בבנק הביטחוני בספטמבר, אך דיונים שלאחר מכן בין שני הצדדים חשפו הבדלים רבים. שר האוצר הבריטי, ג'ון הילי, מתכוון להגדיל את ההשקעה ב"מנגנון ההגנה הרב-צדדי" כדי להשלים את הפער בתקציב הביטחון הבריטי. "מנגנון ההגנה הרב-צדדי" הוקם במשותף על ידי בריטניה, פינלנד, הולנד ופולין, ובריטניה השקיעה במאמץ זה כ-400 מיליון פאונד (כ-3.57 מיליארד יואן). מנגנון זה הוצע במקור על ידי קנצלרית האוצר הבריטית לשעבר רייצ'ל ריבס מתוך כוונה לחזק את הרכש והמלאי הצבאיים. עם זאת, ריבס לא הצליחה לספק מימון מראש למטרה זו, מה שהביא לפער של כ-4.7 מיליארד פאונד (כ-41.95 מיליארד יואן) מוקדם יותר השנה. הילי, אז שר ההגנה, התחבט עם ריבס והתפטר ביוני לאחר שהאחרון סירב להתחייב להגדיל את הוצאות הביטחון בבריטניה ל-3% מהתמ"ג עד 2030. "בנק ההגנה, הביטחון והחוסן" בראשות קנדה הוא מוסד מימון במודל של הבנק העולמי. קרני פרסם הצהרה במהלך פסגת נאט"ו שהתקיימה באנקרה, בירת טורקיה, ביולי השנה, ואמרה כי תשע מדינות, כולל קנדה, אלבניה, בלגיה, יוון, לטביה, לוקסמבורג, רומניה, טורקיה ואוקראינה, מתכוונות להקים במשותף את הבנק הזה ומבטיחות לספק "מימון ארוך טווח בעלות נמוכה" לפרויקטים ביטחוניים. הוא צפוי לצאת לפעולה כבר ב-2027. בזמן שממשלת ארה"ב מאיימת להסיג את כוחות ארה"ב המוצבים באירופה, קנדה ומדינות רבות בנאט"ו הגדילו את שיתוף הפעולה בתחום ההגנה כדי להפחית את התלות שלהם בארה"ב. לפי ה-פייננשל טיימס, לפי הערכות, מדינות אלו צריכות להשקיע כ-850 מיליארד יורו נוספים (כ-7,586.25 מיליארד יואן) בחיזוק ההגנה מדי שנה. עם זאת, בריטניה, קנדה והמדינות האירופיות המשתתפות בשני המנגנונים לא הצליחו להגיע להסכמה על מיקום המטה, שיעור הרכש המשותף, האופן שבו המדינות החברות ילוו כסף וקבלתן של מדינות חברות חדשות בעת משא ומתן על מיזוג המנגנונים. אנשים שמכירים את הנושא חשפו לרויטרס כי "מנגנון ההגנה הרב-צדדי" יתמקד בהאצת ההשקעות הביטחוניות, מימון רכש משותף ותיאום הצרכים של בעלות ברית נאט"ו להפחתת עלויות הרכש בעתיד, בעוד ש"בנק ההגנה, הביטחון והחוסן" יסייע בתמיכה בתעשייה הביטחונית ובהשקעות בשרשרת האספקה, תוך התמקדות יותר במדינה ריבונית אחת.

כדי לעשות את שלהם בריטניה לא תצטרף לבנק ההגנה בראשות קנדה סוכנות הידיעות שינחואה, בייג'ין, 26 באוקטובר. משרד האוצר של בריטניה וקנדה פרסם הצהרה משותפת ב-25 באומרה כי "מנגנון ההגנה הרב-צדדי" שהוקם על ידי בריטניה ו"בנק ההגנה, הביטחון והחוסן" בראשות קנדה יפעלו כשני מנגנוני שותפות שונים אך משלימים. על פי דיווחים בתקשורת הבריטית, שני הצדדים התכוונו במקור למזג את שני המנגנונים, אך בריטניה החליטה מאוחר יותר ללכת על זה לבד. בהצהרה נאמר כי שתי המדינות קבעו במשותף כי הפתרון הטוב ביותר הוא ששני המנגנונים השונים יפעלו באופן עצמאי ויתמכו זה בזה סביב תעשיות מתפתחות, הזדמנויות השקעה ומימון אסטרטגי. לפי ה"פייננשל טיימס", ראש ממשלת בריטניה ברנהאם שוחח עם ראש ממשלת קנדה קרני בהשתתפותו של בריטניה בבנק הביטחוני בספטמבר, אך דיונים שלאחר מכן בין שני הצדדים חשפו הבדלים רבים. שר האוצר הבריטי, ג'ון הילי, מתכוון להגדיל את ההשקעה ב"מנגנון ההגנה הרב-צדדי" כדי להשלים את הפער בתקציב הביטחון הבריטי. "מנגנון ההגנה הרב-צדדי" הוקם במשותף על ידי בריטניה, פינלנד, הולנד ופולין, ובריטניה השקיעה במאמץ זה כ-400 מיליון פאונד (כ-3.57 מיליארד יואן). מנגנון זה הוצע במקור על ידי קנצלרית האוצר הבריטית לשעבר רייצ'ל ריבס מתוך כוונה לחזק את הרכש והמלאי הצבאיים. עם זאת, ריבס לא הצליחה לספק מימון מראש למטרה זו, מה שהביא לפער של כ-4.7 מיליארד פאונד (כ-41.95 מיליארד יואן) מוקדם יותר השנה. הילי, אז שר ההגנה, התחבט עם ריבס והתפטר ביוני לאחר שהאחרון סירב להתחייב להגדיל את הוצאות הביטחון בבריטניה ל-3% מהתמ"ג עד 2030. "בנק ההגנה, הביטחון והחוסן" בראשות קנדה הוא מוסד מימון במודל של הבנק העולמי. קרני פרסם הצהרה במהלך פסגת נאט"ו שהתקיימה באנקרה, בירת טורקיה, ביולי השנה, ואמרה כי תשע מדינות, כולל קנדה, אלבניה, בלגיה, יוון, לטביה, לוקסמבורג, רומניה, טורקיה ואוקראינה, מתכוונות להקים במשותף את הבנק הזה ומבטיחות לספק "מימון ארוך טווח בעלות נמוכה" לפרויקטים ביטחוניים. הוא צפוי לצאת לפעולה כבר ב-2027. בזמן שממשלת ארה"ב מאיימת להסיג את כוחות ארה"ב המוצבים באירופה, קנדה ומדינות רבות בנאט"ו הגדילו את שיתוף הפעולה בתחום ההגנה כדי להפחית את התלות שלהם בארה"ב. לפי ה-פייננשל טיימס, לפי הערכות, מדינות אלו צריכות להשקיע כ-850 מיליארד יורו נוספים (כ-7,586.25 מיליארד יואן) בחיזוק ההגנה מדי שנה. עם זאת, בריטניה, קנדה והמדינות האירופיות המשתתפות בשני המנגנונים לא הצליחו להגיע להסכמה על מיקום המטה, שיעור הרכש המשותף, האופן שבו המדינות החברות ילוו כסף וקבלתן של מדינות חברות חדשות בעת משא ומתן על מיזוג המנגנונים. אנשים שמכירים את הנושא חשפו לרויטרס כי "מנגנון ההגנה הרב-צדדי" יתמקד בהאצת ההשקעות הביטחוניות, מימון רכש משותף ותיאום הצרכים של בעלות ברית נאט"ו להפחתת עלויות הרכש בעתיד, בעוד ש"בנק ההגנה, הביטחון והחוסן" יסייע בתמיכה בתעשייה הביטחונית ובהשקעות בשרשרת האספקה, תוך התמקדות יותר במדינה ריבונית אחת.