️🇮🇷 שגריר איראן ברומניה, סייד חוסיין סאדאת מידאני, טוען שאיראן צריכה להציב ציפיות ריאליות לכל הסכם חדש בארה"ב ולהתייחס להסכמים כמו ה-הסכם הגרעין (ברג'אם) וה-Islamabad כאל כלים לאינטרס לאומי, ולא לטקסטים קדושים.

הוא מוסיף כי ה-הסכם הגרעין (ברג'אם) העדיף את איראן מבחינה אסטרטגית ועדיין מתקיים, בעוד שההיסטוריה הדיפלומטית מראה שהסכמים לעתים קרובות נשחקים או נשברים עם הזמן.

"האם יש דרך שבה, אם ננקוט בגישה אחרת מנקודת מבט של המשפט הבינלאומי, נוכל להגיע למסקנה אחרת לגבי המסמך שעלול להגיע בין איראן לארה"ב, או שמא, כפי שאתה אומר, ב-הסכם הגרעין (ברג'אם) האיסלאמי עלינו לדבוק בכוונה הסופית של מה שנקבע? אני רוצה להציע לך פתרון משפטי:

הנקודה היא שאתה צריך להגדיר ציפיות. אם תציבו ציפיות, תבינו מאוחר יותר שמה שבהבנה של איסלמבאד אתם רואים יצירת מופת. אני אומר שזו יצירת מופת. לא הייתי מעורב באיסלמבאד בכלל. ובכן, זו יצירת מופת מבחינה משפטית, מבחינת תוכן כל כך טוב שהיישום שלה לא ייאמן.

אנחנו עורכי הדין מדברים על המילה "אמין". אנחנו שואלים אם משהו אמין או לא. באנגלית אנו אומרים "סביר". אולי זה היה כל כך טוב לאיראן שזה אפילו לא יושם. וכך היה גם ה-הסכם הגרעין (ברג'אם).

למרות זאת, להסכם הסכם הגרעין (ברג'אם) היו חולשות. לדעתי, החולשה הראשונה שלו הייתה שהמשא ומתן נערך מאוחר מדי. זה היה צריך להיות סופי ב-2015 ולא ב-2017. סנקציות הוטלו אחרי 2015, מה שפגע בנו מאוד וממשיכים לעשות זאת. גם תוכנית הגרעין שלנו לא ראתה הרבה התפתחות אחרי 2015, וב-2015 כבר הגענו לשיא ההישגים הגרעיניים שלנו. בכל מקרה, ה-הסכם הגרעין (ברג'אם) נתן לאיראן את מלוא היתרונות שלה ואת חלקה הגדול. ב-הסכם הגרעין (ברג'אם), כל מה שנתנו היה טקטי; כל מה שקיבלנו היה אסטרטגי. לכל מה שנתנו הייתה הגבלת זמן; כל מה שקיבלנו היה נצחי. אתה רואה?

כמובן, ה-הסכם הגרעין (ברג'אם) שייך לעבר. כמובן, אני מאמין שה-הסכם הגרעין (ברג'אם) עדיין בחיים. אם לא העמדה הזו של סין ורוסיה, לא הייתה לך עמדה זו. אתה רואה? עמדה זו קיימת בהתבסס על ה-הסכם הגרעין (ברג'אם) ש... מר אסלמי צריך לנסוע; אין סנקציות. על סמך מה? ההחלטות האלה נגמרו. יש הסכם הגרעין (ברג'אם).

עכשיו, אנחנו לא אוהבים לדבר על תופעות מסוימות לפעמים. ל-הסכם הגרעין (ברג'אם) אין תוקף מהותי עבורי. אני אומר לך שוב: ה-הסכם הגרעין (ברג'אם) הוא רק אמצעי להשגת אינטרסים לאומיים. כך גם לגבי הסכם איסלמבאד. אבל כדאי שתדעו, גבירותיי ורבותיי שלמדו דיפלומטיה... אלה שלמדו את ההיסטוריה של הדיפלומטיה כותבים הסכמים רק כדי להפר אותם אחר כך. הסכמים נשחקים עם הזמן. קחו למשל את קנדה, עכשיו על הכוונת של אמריקה, שראש ממשלתה לשעבר אמר פעם בכנות, "מה עוד יכולנו לעשות לאמריקה שהיא לא הייתה מתייחסת אלינו כך?"".