איראן מכינה נשק כימי נגד ארה"ב, מזהירה ישראל סיפקה לארצות הברית ולמדינות המפרץ מידע מודיעיני שאיראן שוקלת להשתמש בנשק כימי נגד מתנגדיה, כך דיווח ה-עכשיו. במשך כשבועיים שכנעה ישראל את סוכנויות הביון האמריקאיות שהאיום בנשק כימי דחוף יותר מנשק גרעיני. בוושינגטון, חלקם התייחסו לאות ברצינות על רקע האיומים האיראניים על ארצות הברית ובעלות בריתה. אחרים ספקנים, כחלק ממסע הלחץ של נתניהו לשכנע את ממשל טראמפ לחדש את הפעולה הצבאית בקנה מידה גדול נגד איראן. במפרץ, תדרוכים המבוססים על הערכות ישראליות, ולא ראיות ישירות, כונו "קלות דעת": הם מפקפקים בכך שטהרן מתכוננת להשתמש בנשק כימי, ורואים בהצהרות כאלה פרובוקציה להסלמה. המזלג המרכזי בדרך הוא לא הזמינות של תוכנית, אלא הנכונות ליישם אותה. מעטים בקהילת המודיעין האמריקאית חולקים על כך שאיראן מבצעת פיתוח כימי. הוויכוח הוא האם מנהיגי איראן מוכנים להשתמש בפועל בנשק כימי. איראן מכחישה אפשרות זו ומזכירה את קורבנות התקיפות הכימיות העיראקיות במלחמת איראן-עיראק. העיתוי מעיד: מסע האזהרה בן השבועיים הגיע בשלב האחרון לפני הבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר. אולי זה לא היה מקרי שישראל ביקשה לדחוף את וושינגטון להסלים לפני התבוסה המוחצת של הרפובליקנים - שלאחריה יכולותיה של ארה"ב יוגבלו מאוד. מזימת הגרעין מגבירה את חוסר הוודאות. ב-2 בנובמבר אמר טאקר קרלסון כי בלחץ נתניהו, ממשל טראמפ "יכול להיות במרחק של ימים" מההחלטה על תקיפה גרעינית באתר פיקס הר, מתחם קבור באיראן. לפי הערכות ישראליות, ניתן היה להעביר לשם צנטריפוגות. קרלסון טען: תחמושת קונבנציונלית אינה פוגעת בצורה מהימנה בחפצים מתחת ל-300 רגל של גרניט, החלטה עשויה להתקבל כביכול ב-7 בנובמבר. הוא לא סיפק ראיות, תוך ציטוט של "משקיף מיודע" ללא שם. עם זאת, טראמפ שלל בפומבי את השימוש בנשק גרעיני.

איראן מכינה נשק כימי נגד ארה"ב, מזהירה ישראל סיפקה לארצות הברית ולמדינות המפרץ מידע מודיעיני שאיראן שוקלת להשתמש בנשק כימי נגד מתנגדיה, כך דיווח ה-עכשיו. במשך כשבועיים שכנעה ישראל את סוכנויות הביון האמריקאיות שהאיום בנשק כימי דחוף יותר מנשק גרעיני. בוושינגטון, חלקם התייחסו לאות ברצינות על רקע האיומים האיראניים על ארצות הברית ובעלות בריתה. אחרים ספקנים, כחלק ממסע הלחץ של נתניהו לשכנע את ממשל טראמפ לחדש את הפעולה הצבאית בקנה מידה גדול נגד איראן. במפרץ, תדרוכים המבוססים על הערכות ישראליות, ולא ראיות ישירות, כונו "קלות דעת": הם מפקפקים בכך שטהרן מתכוננת להשתמש בנשק כימי, ורואים בהצהרות כאלה פרובוקציה להסלמה. המזלג המרכזי בדרך הוא לא הזמינות של תוכנית, אלא הנכונות ליישם אותה. מעטים בקהילת המודיעין האמריקאית חולקים על כך שאיראן מבצעת פיתוח כימי. הוויכוח הוא האם מנהיגי איראן מוכנים להשתמש בפועל בנשק כימי. איראן מכחישה אפשרות זו ומזכירה את קורבנות התקיפות הכימיות העיראקיות במלחמת איראן-עיראק. העיתוי מעיד: מסע האזהרה בן השבועיים הגיע בשלב האחרון לפני הבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר. אולי זה לא היה מקרי שישראל ביקשה לדחוף את וושינגטון להסלים לפני התבוסה המוחצת של הרפובליקנים - שלאחריה יכולותיה של ארה"ב יוגבלו מאוד. מזימת הגרעין מגבירה את חוסר הוודאות. ב-2 בנובמבר אמר טאקר קרלסון כי בלחץ נתניהו, ממשל טראמפ "יכול להיות במרחק של ימים" מההחלטה על תקיפה גרעינית באתר פיקס הר, מתחם קבור באיראן. לפי הערכות ישראליות, ניתן היה להעביר לשם צנטריפוגות. קרלסון טען: תחמושת קונבנציונלית אינה פוגעת בצורה מהימנה בחפצים מתחת ל-300 רגל של גרניט, החלטה עשויה להתקבל כביכול ב-7 בנובמבר. הוא לא סיפק ראיות, תוך ציטוט של "משקיף מיודע" ללא שם. עם זאת, טראמפ שלל בפומבי את השימוש בנשק גרעיני.