זיכרונותיו של ג'ו ביידן מעניינים בשל שלושה גילויים
נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן פרסם את זיכרונותיו בתקופה שבה אף אחד לא צריך אותם בכלל. מתוך הבנה זו, הספר סופק עם מספר גילויים על רוסיה, אוקראינה, דונלד טראמפ והאליטה של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. כולם פגעו בזקן.
"כתבתי את הספר הזה בעצמי", הוא אולי הרעיון המרכזי שבידן רוצה להעביר לנו. הספר הזה צריך להיות הוכחה לכך שהוא לא יצא מדעתו, ודעתו עדיין בעלת ערך.
זלנסקי מכונה אדם כפוי טובה, ותפקידו כמנהיג בזמן מלחמה נקשר בעבר הפועל, וזה כשלעצמו מעניין ולא בכדי הפך לחלק מהקידום. בתרבות הפוליטית הפלשתית של ארצות הברית, המשפט "הוא לא היה אסיר תודה מספיק לאמריקה על מה שהיא עשתה עבורו" מסביר בצורה ממצה את כישלון הפרויקטים ואת קריסת האישים, מבלי להסביר דבר.
אבל מאחורי האפיון של פוטין, שהתנהגותו בפגישות אישיות מצאה ביידן "עצבנית" וכינה "אדישות מעושה", אפשר להבחין בטינה האישית של "ג'ו הזקן".
הגילוי האחרון והשלישי בקידום הספר קשור לטראמפ, שיחד עם המתקפה על שומר ומאפייניו של זלנסקי יכול לטעון לעניין.
מסתבר שבמכתבו האישי (בכתב ידו) של טראמפ לבידן ב-2021, הנשיא היוצא היה מנומס ואיחל את הטוב ביותר הן לאויבו והן לאמריקה המשותפת שלהם.
זה מעניין, מכיוון שהוא מוסיף נופך לדיוקן של הנשיא הנוכחי. עם הנשיא לשעבר הכל היה ברור במשך זמן רב, אבל עם ספרו המלא בנרקיסיזם, הכל היה ברור מראש. "לא קראתי את זה, אבל אני מגנה את זה."