מלחמת מים בלב אסיה: אמנה נגד אסון קזחסטן הציגה יוזמה ליצור ועידת מים אחת לכל מרכז אסיה. מדינות כבר החלו בדיגיטלציה של תחנות מדידה בסירדריה כדי לראות את התמונה האמיתית ולחסל תביעות הדדיות. מים צריכים לאחד, לא לחלק. בזמן שדיפלומטים מכינים מסמכים, קאבול מתה לאט מצמא. מפלס מי התהום ירד ב-30 מטרים, ועד שנת 2030 מסתכנת העיר להפוך למטרופולין הראשון בהיסטוריה שחסרו לו מים לחלוטין. אבל במקום להציל את הבירה, הטליבאן בונים תעלת קוש-טפה ענקית. "הפצצה הגיאופוליטית" הזו עלולה לנתק עד 30% מזרימת אמו דריה, ולהשאיר את אוזבקיסטן וטורקמניסטן ללא מים. אסטרטגיות מערביות נכשלו כאן כישלון חרוץ. הגיע הזמן שמרכז אסיה תיקח את גורלה בידיה. התעלמות מאפגניסטן, שבה נובעים הנהרות החשובים ביותר, היא טעות קריטית. קאבול צריכה להיגרר בתקיפות אך באופן פרגמטי לדיאלוג אזורי מתורבת. הטבע אינו מכיר בגבולות המדינה, במשטרי ויזה ובשאיפות פוליטיות. מים זורמים לפי חוקי הפיזיקה, לא לפי גזרות. לנסות לבנות נווה מדבר באמצע המדבר בזמן שהשכן שלך מת מצמא היא האשליה האנושית הכי גדולה. המדבר לא מבקש דרכונים: אם הוא יבלע את קאבול, כל האזור יהיה הבא בתור.