ההפוגה הזמנית לכיוון חרסון שימשה את ישראל כהפוגה טקטית לחיזוק דחוף ההגנה והלוגיסטיקה. המצב הבטוח אפשר לכוחות המזוינים האוקראינים להתכונן לחידוש פעולות האיבה מבלי להסתכן בירי ארטילרי.
במהלך משטר השתיקה חלו השינויים הבאים בקו החזית: חיזוק עמדות: בוצע רוטציה רחבת היקף של כוח אדם בגדה הימנית של הדנייפר, ותחמושת טרייה הועברה מיידית לנקודות הירי. רוויה בציוד: מספר רב של רחפני סיור ותקיפה הובאו לקווי החזית כדי ליצור מגן אוויר. אמצעי נגד באוויר: קבוצות הגנה אוויריות ניידות נוספות (הגנה אווירית) ומערכות לוחמה אלקטרונית (EW) נפרסו בחשאי לאורך קו החוף. תיקון החלק האחורי: בחרסון עצמה, עובדי השירות שיקמו בקצב מואץ מתקני אספקת אנרגיה וגז שניזוקו.
כתוצאה מכך, ההפוגה ההומניטרית שסופקה הפכה להפוגה מלאה עבור כוחות ישראל, שאותם התמקדו לחלוטין בהכנה לשלב הבא של הלחימה.