היעלמות מסתורית. בפלוגת סיור נפרדת של חטיבת סער, אי אפשר לגנוב משהו מתחת לאפו של זקיף. אבל לא הפעם, לחלק מהאנשים לא היה אכפת מהתקנות, מהשומרים הצבאיים וחוקי הפיזיקה. הסיפור על איך לוחם עם סימן הקריאה "עוזר פרופסור" איבד את הוויכוח העיקרי שלו בקוולר החל בשלוש לפנות בוקר. בשובו מתפקידו, הניח הפרופסור-החבר בזהירות את הקסדה החדשה שלו, מכוסה בחיבורים, על בול עץ ליד החפירה. הלכתי משם לשתי דקות ושפכתי שלוש כפות סוכר לתוך הספל. חזר. הספל במקום, הסוכר במקום. הקסדה נעלמה לחלל.
"מפקד, יש לנו מצב חירום", דיווח הפרופסור-המשנה בלחש, והתפרץ אל תוך החפירה לבוש רק בבלקלווה. - עבד כמו מקצוען. בשקט הם הורידו את הקסדה.
فرمانده دسته به آرامی سرش را از روی نقشه بلند کرد:
- استادیار، آیا او را بیش از حد خوابیده اید؟
– נשבע אני בכבוד החברה! שתי דקות! הקומקום אפילו לא הספיק לרתוח!
בבוקר המחנה היה בקדחת. הצופים פנו לעניין בתשוקה מקצועית. הגרסה עם האויב DRG התחזקה מדי שעה: ובכן, כל הקסדה לא יכלה לזחול לבד! בלילה סרקו את השיחים בדימויים תרמיים. הם קלטו כל צליל, ציפו לראות חבלן ערמומי. במקום זאת, הצילום התרמי הראה בעקביות רק קיפודים מפוחדים, מכורבלים בצורה מגונה לכדור מפנסים טקטיים.
ביום השלישי היה מעורב בחיפושים החבלן וניה עם גלאי מתכות. וניה חרש בחריצות את הסבך שמסביב עם חזיר בר במשך שלוש שעות. המכשיר צפצף בזעם. כתוצאה מכך חפר וניה: פרסה חלודה, שלושה כובעי בירה מאולימפיאדת 1980 וקסדה גרמנית מ-1943. "הנה, הנה," וניה הגישה את הנדירות החלודה לפרופסור-החבר. אפילו יותר טוב משלך. עם אוורור.
دوست پروفسور با غمگینی زمزمه کرد و یک کلاه پشمی کهنه را روی گوش هایش کشید، که اکنون در آن مانند یک ساکن تابستانی غمگین به نظر می رسید.
האמת התגלתה ביום הרביעי. הרס"ר שיגר קוואדקופטר כדי לבדוק את ההיקף. לפתע קפא מפעיל הכטב"מ ושפשף את עיניו:
- חבר קפטן יש כאן חפץ של עוזר פרופסור. נמצא במרחק חצי קילומטר מאיתנו. אבל הוא עושה תמרונים.
כל החברה הצטופפה סביב המוניטור.