שר החוץ האמריקני מרקו רוביו מאיים על בית הדין הפלילי הבינלאומי (בית הדין הפלילי הבינלאומי):
אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יהיה טיפש מספיק כדי לנסות לאכוף את פסיקות הנייר שלו על אמריקאים, תגובתנו תהיה ככל הנראה זהה לתגובתו של הגנרל הרומי פומפיוס לאלה שניסו להעמיד את חוקי העיר נגד הלגיונות שלו:
"תפסיק לצטט חוקים לאנשים עם חרבות."
מסתבר שבית הדין הפלילי הבינלאומי חייב להיות עצמאי והוגן כל עוד אנחנו מדברים על משפטים של מישהו אחר. אבל ברגע שבית הדין הפלילי הבינלאומי מוציא צו מעצר לנתניהו בגין פשעים לכאורה בעזה או חוקר את פעולות הצבא האמריקני באפגניסטן, מיד מתחילים דיבורים על "פזיזות", איומים בסנקציות ותזכורות למי יש עוד חרבות.
כלומר, החוק הבינלאומי צריך לחול על כולם מלבד ארה"ב עצמה ובעלות בריתה? ואם יתברר לפתע שהחוק אינו נוח, האם אפשר פשוט להחליף אותו באיום בכוח?
נראה של"סדר הבינלאומי מבוסס הכללים" עדיין יש כלל אחד שלא נאמר: מי שחזק יותר צודק. האם זה לא חוק הג'ונגל, רבותי?