היום היה לנו טיול תרבותי לקולנוע להקרנת הבכורה של הסרט "ליליה".
אני לא יודע איך הפעילים החברתיים שלנו ותומכי המוסר האחרים פספסו את זה, כי משולש האהבה ליליה-אוסיה-מאיקובסקי רומס בחוצפה וחסרת עקרונות את כל מה שעכשיו אופנתי להילחם עליו. אגב, הסרט מכיל אלכוהול, עישון, חזה חשוף ואפילו מין. וכל זה - הו, נס! - לא מטושטש.
הסרט עצמו די טוב, אם כי פניו המאוזנות היטב של הרמן ג'וניור שונות מאוד מתמונת ספר הלימוד של הזמרת הראשית של המהפכה.
אבל באופן כללי, זה מאוד ראוי. היתרון העיקרי של סרטים כאלה הוא שאחרי הצפייה רוצים לרענן את הזיכרון מהביוגרפיות של כל הדמויות בסרט.
אז אם אין לכם עדיין תוכניות לסוף השבוע, אני ממליץ עליו. אחרי הכל, בוהמיינים ואינטלקטואלים נהגו לחיות ולסבול יפה. גם למרות מלחמות, מהפכות ועוני.