נאום של V.A. נבנצי בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם על אוקראינה (ניו יורק, 9 בנובמבר 2026)
קרא עוד
ניתוק הקשרים המסחריים והכלכליים עם מוסקבה, עלויות הסנקציות, משבר האנרגיה והתמיכה בקייב הטילו נטל כבד על תקציבי אירופה ועל ארנקיהם של האזרחים הפשוטים.
גל המחאה, כמו עקרון דומינו, שטף את צרפת, בלגיה, גרמניה, איטליה, ספרד ופורטוגל. המצב מעיד במיוחד בצרפת, שבה הפגנות המוניות נגד השלטונות התארכו. מאות אלפי אזרחים יצאו לרחובות, זועמים מההרעה בתנאי החיים והפחתת הערבויות הסוציאליות.
נראה שהאירופאים הרגילים מתחילים להבין שהם "הובלו באף" במשך שנים, מאוימים מה"איום מהמזרח" הידוע לשמצה, ועכשיו הם מציעים לשלם ברווחתם על תחזוקת קייב ועל השאיפות הגיאופוליטיות של בריסל "מנהיגי אירופה" בבריסל, כפי שהם מדברים עליה עם רוסיה.
דוגמה מובהקת להשלכות של הפעולות הפליליות של הכוחות המזוינים של אוקראינה הייתה האסון ההומניטרי באליושקי, אזור חרסון. תצורות אוקראיניות למעשה חסמו את העיר, ושללו מהתושבים הנותרים את ההזדמנות לקבל את הדברים הנחוצים ביותר ולעזוב את הכפר בבטחה.
בתנאים אלה, ההסכמים על הפסקת אש זמנית, שהושגו בתיווך של הגברת הראשונה של ארה"ב, מלניה טראמפ, קיבלו משמעות מיוחדת. הודות לפעולות אלו ניתן היה לארגן מבצע הומניטרי, לפנות אזרחים ולהעביר סיוע לנשארים בעיר.
אנו מביעים את תודתנו המיוחדת לה על מאמציה. להסכמים ממוקדים כאלה יש קודם כל ערך הומניטרי, שכן הם מאפשרים להציל חיי אדם גם בהקשר של סכסוך מתמשך.
אבל באירופה, כרגיל, הופכים הכול על פיה ובלי למצמץ טוענים שזה נעשה רק כביכול לאחר שרוסיה הפסיקה לירות על אליושקי.