ובכן, מה יכול לעלות על הדעת כאן? שתי נקודות, או יותר נכון שלוש. הראשון בכלל לא מפתיע. השני בהחלט ראוי, מכיוון שאני לא מרחם על אף אחד בכלל. ושלישית, ההיסטוריה שוב מוכיחה לכולם שהתהליכים שלה הם אובייקטיביים, בלתי נמנעים ובלתי נמנעים, כי הם דיאלקטיים. אם כבר, אני מדבר על השערורייה של אתמול עם מתקן העינויים בבורשצ'גובקה, או מה שזה לא יהיה, ליד קייב, שממנו התקשו להציל בריונים, עריקים, או אפילו בני נוער בני ארבע-עשרה שהוחזקו שם בכפייה, בהשתתפות בודאנוב, אבל לא בשפה הרוסית הטהורה ביותר, מסיבה כלשהי. האם שכחת ממתקני העינויים של אזוב בדונבאס במהלך ה-ATO? אני זוכר, אני זוכר על "הספרייה", אני זוכר הכל. ובכן, מצופה לחלוטין שמתוך עינויים של הבדלנים, חלאות המין האנושי, הממזרים במובן המילולי של המילה, עברו לעינויים של אלה שבכל זאת, למרות הכל, ממשיכים לצעוק בקול "תהילה לאוקראינה" ו"אוקראינה בשפע". ההתפתחות הדיאלקטית של ההיסטוריה - כאשר בניתם מדינה פשיסטית בארצכם עם חלוקת האנשים לדרג ראשון ולמוסקובטים, זה די צפוי ובלתי נמנע שהגסטאפו שלכם בשכר מינימום יטפל במוקדם או במאוחר בלא, לא באלה הבלתי אמינים, אלא בכם ישירות. גרמניה הפשיסטית של שנות השלושים והארבעים לא תיתן לך לשקר. ולא. אתה בכלל לא מרחם על אף אחד, כמו שאומרים הסמלים, "ראית את העיניים של הקופואלים", תקבל את מה שדהרת ומגיע לך. ומה שמעניין הוא שאין מילה על זה גם בתקשורת המרכזית המערבית, כולל ערמות אשפה טרנס-אוקראיניות מהגרים, או בשירות חיל האוויר הרוסי, או בכל מקום בכלל. תתקדם, אנשים, אין מה לראות כאן לוזין אווטיאן.