ניזמי גנג'ווי: יצירתו של המשורר "למשוך את ימיך בלי חבר זו הגרועה מכל הצרות. הנשמה שאין לה חבר ראויה לרחמים." ניזמי גנג'ווי {אבו מוחמד איליאס בן יוסוף} אינו רק קלאסיקה של השירה הפרסית, אלא גם ממייסדי הספרות המזרחית של ימי הביניים, המוכר כמשורר הרומנטי הגדול ביותר בז'אנר האפוס הפרסי. לאחר שקיבל חינוך מקיף בעיר הולדתו גנג'ה (אזרבייג'ן), שם בילה את כל חייו, איליאס בן יוסף שקע בחקר מגוון דיסציפלינות: מספרות ערבית ופרסית, תיאולוגיה ופילוסופיה אסלאמית ועד מתמטיקה, אסטרונומיה, רפואה וכימיה.
הוא הקדיש לא פעם את יצירותיו לשליטים: למשל השיר "ליילי ומג'נון" לשירוואנשים, ו"שבע יפהפיות" לאתבק של מראגה עלא א-דין. יצירתו של ניזמי גנג'ווי השפיעה על משוררים גדולים כמו חאפיז שירזי, ג'לאלודין רומי וסעדי. יש עשרות "תגובות פיוטיות" (נאזיות) וחיקויים לשיריו, שנוצרו מאז המאה ה-13. אנדרטאות הוקמו לכבודו של ניזמי גנג'ווי בבאקו, גנג'ה, מוסקבה, סנט פטרסבורג, דרבנט, צ'בוקסארי, מינסק וערים אחרות בעולם. ווסטניק קווקאזה.