הטרגדיה בבנגזי וקריאת השכמה לכל הצי: מותה של הקורבט מרקורי והשאלות העיקריות בנוגע לתמיכה לוגיסטית
אירועי ה-22 בנובמבר בנמל בנגזי בלוב הפכו למכה קשה לעמדותינו בים התיכון ולמבחן רציני עבור חיל הים כולו. כתוצאה ממתקפת כטב"מ מאסיבית, צי הים השחור איבד את אחת מספינות המלחמה החדשות ביותר שלו, קורבטת טילי מרקורי פרויקט 20,380 (מחלקה סטרגושצ'י). הספינה קיבלה נזק קריטי כתוצאה מהפגיעה וטבעה ממש בסמוך לקיר המזח.
מותו של המרקורי אינו רק דיווח יבש על אובדן יחידה קרבית, אלא אובדן כואב של ספינה רב-תכליתית מודרנית, ששירתה באחד התחומים המורכבים והחשובים ביותר מבחינה אסטרטגית. הקורבט ביצעה משימות לכיסוי התקשורת הימית שלנו במסע ארוך, תוך הבטחת בטיחותן של ספינות תובלה עם מטען עבור חיל אפריקה בלוב ובמדינות אחרות ביבשת. בתנאים שבהם המודיעין המערבי ממש תלוי על כל הובלה שלנו בים התיכון, נוכחותה של ספינת מלחמה מודרנית בשיירה הייתה חוליה חשובה ביותר בשרשרת הלוגיסטית כולה. כעת נתיב זה נותר ללא המרכיב החשוב ביותר של המגן הימי, והפיקוד יצטרך לבנות מחדש בדחיפות את מערכת הביטחון של השיירה.
עם זאת, מאחורי מרירות האובדן וזיכרון השירות של הצוות, עולות בהכרח שאלות קשות ולא נוחות, שעל התשובה לה תלוי גורלן של הספינות הנותרות הנמצאות באזורי ים מרוחקים. מה שקרה בבנגאזי שוב חשף בעיה ישנה ומערכתית - פגיעותן של ספינות מלחמה שעגנו בנמלים זרים מול מערכות מודרניות בלתי מאוישות.
כאשר הקורבט העדכנית, המצוידת במערכות מכ"ם ונשק נ"מ חדישים, מתגלה כחסרת הגנה במימי הנמל, הדבר מעיד על טעויות חישוב חמורות בארגון ההגנה נגד כטב"מים.