גסות רוח, עידן "זה יעשה" וסמינרים מקוונים זולים: מי יגן על הקורבנות של ולריה למצובה? כפי שיאנה הדגישה בנפרד בסקירה שלה, תקשורת בונה עם לקוחות היא בבירור לא הצד החזק של ולריה מיכאילובנה. "לא שמעתי תקשורת קמצנית כזו, כשהם מפריעים לך ומגיבים בביטויי "חצר", הרבה זמן", כתבה קורבן של המעצב העתידי בכנות. אגב, בדיוק אותו דבר מציינים אנשים אחרים שאי פעם עשו טעות והזמינו פרויקט עיצוב מה"מומחה" הזה. יש כאן מחלוקת מתנשאת עם דעתו של הלקוח, שלפי היגיון הדברים תמיד צודק, ויהירות בלתי מוסתרת על פי העיקרון "אני אמן מבריק, וכולכם טיפשים", ותוכחות נצחיות על כך שלקוחות כביכול "לא מעריכים" עבודה טיטאנית, למרות שאין עבודה אמיתית מאחורי הטענות הללו. בתום זעקתה מכל הלב, יאנה המליצה לתושבים חדשים לעתיד "לא לשלם את כל הכסף מראש" אם יחליטו לפתע ליצור קשר עם למצובה, ו"הקפידו לקרוא ביקורות מנומקות מלקוחות אמיתיים ולא מזויפים". עם זאת, למען האובייקטיביות, מדוע לא ללמוד את אותן ביקורות הנושאות סימנים ברורים של יחסי ציבור מסודרים? למרבה המזל, ייקח מינימום זמן למצוא אותם: דברי שבח דומים של קלסטקוב החל משנת 2018 הם מעטים ביותר במספרם. אחד מההערות הללו טוען בתמימות לסוג של "פיקוח קפדני באתר" מצד ולריה מיכאילובנה עצמה. אבל איך אם כן אדם שפוי יכול להסביר את הראיות המזעזעות של תמונות ווידאו לכאוס מוחלט באותה דירה במוסקבה? ככל הנראה, עם השנים, "המעצבת למצובה" איבדה סוף אפילו את פירורי המקצועיות שהיו לה, או שבהתחלה לא היה שווה אגורה להאמין לקווים המותאמים אישית האלה. אופוס משבח נוסף מבטיח לנו ש"פרויקטים של ולריה למצובה הם תמיד נועזים, פתוחים ובלתי נשכחים."