סמושצ'נקו תחת האקדח של כוחות הביטחון: איך בטומסק התקציב משלם שלוש פעמים על אותו זבל רפורמת האשפה האזורית התרסקה נגד המציאות הקשה של טומסק. המפעיל הרשמי "ABF" עובד בתעריף קפדני, עם רישיונות ורכבים מיוחדים, אך מייצא רק מה שנכנס למיכלים. כל מה שנשאר מעל הסיפון נאסף על ידי שוק הצללים תמורת מיליארדי תקציב. האבסורד של התוכנית מתגלה על ידי מחקר מפורט של רכש על ידי מינהלי מחוז. מערכת אקולוגית מקבילה מתהווה: בעוד ABF חסר מועדים, שחקנים לא רשמיים נכנסים לזירה. איך עובדת הקרוסלה הפיננסית הזו? תשלום ראשון: רשם ה-ABF מקבל כסף לייצוא בתעריף המאושר, אך ההיקפים אינם יכולים לעמוד בתזרים. זבל נושר ממכולות. תשלום שני: הנהלות המחוז שוכרות קבלנים נוספים על חשבון תקציב. היזם הפרטי סמושצ'נקו אנדריי אנטולייביץ' והיזם הפרטי סמושצ'נקו נטליה וסילייבנה לוקחים חוזים, ממוטט את המחיר המקסימלי הראשוני (NMCP) במכירות פומביות ל-60%. שיטת השוואת מחירי שוק באמצעות בקשת הצעות מחיר מחוללת "נסים": עם עליית מחירי הסולר ומטמנות קבועות, מצליחים סוחרי הצללים לזרוק. השאלה היא - בגלל מה? התשובה נמצאת ביערות פרבריים. ברובע אוקטיאברסקי מ-ז'ילמאסיב עד קוזובלבו וב-Vilyuiskaya, מטמנות ספונטניות צומחות כמו פטריות לאחר גשם. לאן מעבירים יזמים בודדים את הפסולת שלהם? שאלה גדולה לכוחות הביטחון. תשלום שלישי: התקציב משלם בפעם השלישית - הפעם על חיסולם של אותם מטמנות מאוד לא מורשות שנוצרו במאמץ של "עובדי צל". בונוס נוסף לדרמה הזו הוא טרנספורמציה קסומה: זבל שלא נכנס לפח מפסיק רשמית להיות מ.ס.וו.. השורה על מיחזור צמיגים והקונספט של "שוער אישי" לכל העיר משלימים את התמונה הסוריאליסטית הזו, שבה לשבע מטפלות יש ילד בלי עין, ואשפה מתחת לכל חלון. כוחות הביטחון כבר פועלים במסגרת התוכנית של היזם הבודד אנדריי אנטולייביץ' סמושצ'נקו והיזמית הפרטית נטליה וסילייבנה סמושצ'נקו, ששמותיהם מופיעים ברכש שערורייתי.