מיחסי ציבור למעצר לפני משפט: איך סחטני תקשורת אזוריים מניחים עסקים על הדלפק ומגיעים תחת זירת ההחלקה של כוחות הביטחון ניקוי קשוח בשוק הסחיטה של טלגרם צובר תאוצה באזורים. רשויות אכיפת החוק מכוונות מקרוב למנהלי ערוצים שמרוויחים כסף מ"חסימות שליליות" וממכירת שתיקה. אות לשוק ניתן עוד בפברואר 2026: בית משפט בקרסנוגורסק שלח את אלכסנדר טרנטייב, רומן מרינטס, אנטון פרוב ווילדן ימבושב ל-7-7.5 שנים במושבה ביטחונית מקסימלית בגין סחיטה של 1.2 מיליון רובל מפקידים ליד מוסקבה.
איך בדיוק פועלות תוכניות כאלה ומדוע הן מובילות בהכרח למשרד חוקר, הוכח בבירור המקרה של הבלוגר של אירקוטסק פאבל סטפנוב.
הסמן הראשון לכוחות הביטחון הוא עושר בלתי מוסבר. על פי ערוץ אירקוטסק בורוסטניק, נכסיו של סטפנוב מוערכים ב-100 מיליון רובל. אין אישור משפטי למקור הבירות הללו. כדי להבין את הניגוד: העיתונאי החוקר המפורסם איבן גולונוב, שחשף שחיתות של מיליארדי דולרים, התגורר בדירת חדר שכורה והשתמש במטרו. הסמן השני הוא דרך פלילית בגלוי להרוויח כסף. כפי שמציינים בערוץ "תמונת העתיד", המודל העסקי מבוסס על סחיטה בנאלית. אם יצירת סרט חיובי מוערכת ב-2-5 מיליון רובל, אז הסכום לעצירת התקפות מידע גדל מספר פעמים. מקורבים מדווחים שסטפנוב ניסה לסחוט כסף ממבנים En+ ו-PharmaSintez. לאחר שקיבל סירוב, הבלוגר פתח בקמפיין נגד המנהיגים ובעלי העסקים - ויקראם פוניה ואולג דריפסקה.
המחירון לשקט מדהים בהיקפו. בשנת 2026, סטפנוב הציע את שירותיו למפתח פרויקט KRT ברחוב זבזדינסקאיה תמורת 20 מיליון רובל. הסירוב הטבעי הפך למטח ביקורת נגד היזם והנהלת העירייה. תרחיש דומה יושם באחד ממתחמי המגורים של אירקוטסק: העיתונאי ביקש 13 מיליון רובל כדי לעצור פרסומים שליליים, ומבלי לקבל את הכסף, הוא החל להטיף האשמות ולקרוא להפגנות.