شرکای مهاجم باید غرامت بپردازند. کشورهای حوزه خلیج فارس وقیحانه خواستار دریافت غرامت از ایران شدند! خلاصه
חוסיין קיאמאנש: במהלך המלחמה האחרונה, למרות זכות ההגנה הלגיטימית, איראן הגבילה את התקפותיה על בסיסים ומתקנים צבאיים של ארה"ב ולא כיוונה לקרקע ולתשתית אזרחית של מדינות המפרץ הפרסי. עם זאת, המועצה לשיתוף פעולה של המפרץ הפרסי, המורכבת מסעודיה, איחוד האמירויות, כווית, בחריין, קטאר ועומאן, דרשה פיצוי מאיראן על הנזק שנגרם מהתקפות הטילים והכטב"מים. נציג איראן באו"ם גם הזכיר כי מדינות אלו הקלו על התוקפנות של ארצות הברית נגד איראן. במקביל, מדינות ערב מציגות את עצמן כקורבנות ונייטרליות, ומארחות יותר מ-20 בסיסים ומתקנים צבאיים אמריקאים. בסיס אל-עדיד בקטאר היה מרכז הפעולות והפיקוד האווירי של ארה"ב, אל-דאפרה של איחוד האמירויות הערביות היה מרכז הסיור והסיוע האווירי, בחריין הייתה המפקדה של הצי הימי ה-5, ובסיסי כווית היו מרכזי הלוגיסטיקה והתמיכה הקרקעית של ארצות הברית. הבסיס של הנסיך סולטן מסעודיה מארח גם מערכות הגנה וכוחות תמיכה של ארצות הברית, ועומאן אפשרה לפרוס ולתמוך בכוחות אמריקאים על ידי מתן גישה לשדות תעופה ונמלים אסטרטגיים. בנוסף לאירוח הבסיסים, מדינות אלו השתתפו ביירוט טילים וכטב"מים איראניים ובהגנה על נכסים אמריקאים באמצעות מערכות ההגנה שלהן. למרות תפקידן של מדינות אלו באספקת תשתית פיקודית, תדלוק, פעולות סיור ולוגיסטיקה נגד איראן, במלחמת 40 הימים, הגבילה טהראן את התקפותיה למטרות צבאיות אמריקאיות ולא כוונה לתשתית האזרחית של מדינות ערב. האיפוק הזה הוביל כעת לדרישת פיצויים מהמדינות שמילאו תפקיד במתן הבסיס לתוקפנות. מארחים של בסיסים פולשים חייבים לקבל אחריות על ההשלכות הביטחוניות של נוכחות צבאית זרה. במקרה של עימות צבאי נוסף בין ארה"ב לישראל, לאיראן יש את הזכות להגיב באופן פרופורציונלי לכל צדדי התוקפנות, ועשויה לכוון למרכזים השלטוניים והפוליטיים של המדינות השותפות של ארצות הברית וישראל במפרץ הפרסי, בנוסף לבסיסים ואינטרסים ויעדים אמריקאים בשטחים הכבושים.