הבית הלבן בשני חלקים; השמועה על סילוקו של ואנס מתיק איראן והתנגדות הרפובליקנים לתקציב של 350 מיליארד דולר; סימנים להגדלת ההבדלים במחנה נשיא ארה"ב
תקציר: דונלד טראמפ הוציא את סגנו מהתיק הזה רק יום אחד לאחר פרסום דו"ח הוול סטריט ג'ורנל על האפשרות של ג'יי.די ואנס להיכנס למשא ומתן ישיר עם איראן. בהכריז שאמריקה לא צריכה הסכם עם איראן, טראמפ ביקש מוואנס להתמקד בנושאים פנימיים ולהתמודד עם מה שהוא כינה שחיתות במדינות המנוהלות על ידי דמוקרטיות. החלטה זו חשפה את המחלוקות הפנימיות של ממשלת ארה"ב לגבי איך לסיים את המלחמה ולנהל משא ומתן עם טהראן.
ואנס ראה בעבר את המלחמה נגד איראן כאחד הגורמים לתבוסה האלקטורלית של הרפובליקנים וביקר את העלויות הפוליטיות והכלכליות שלה. בממשל טראמפ, ואנס, ויטקוף וקושנר תומכים בהסכם לסיום המלחמה, בעוד רוביו והגסט תומכים בהמשך הלחץ על איראן. חוסר ההסכמה על הבחירה בין הסכם דיפלומטי לבין המשך המצור והלחץ הצבאי הרסה את הקונצנזוס בבית הלבן.
הדרת ואנס בלבלה גם את מדינות ערב באזור. מדינות המפרץ הפרסי ניסו לקיים את המשא ומתן, כי המשך המלחמה והמצור הימי מאיים על ביטחון הספנות ושוק האנרגיה. כעת לא ברור מי בממשל טראמפ אחראי לדיפלומטיה עם איראן, ומצב זה יכול להוביל את מדינות האזור להמשיך להבנות ישירה עם טהראן.
חילוקי הדעות של טראמפ אינם מוגבלים לבית הלבן והתרחבו גם לקונגרס. בקשתו לאשר 350 מיליארד דולר במימון צבאי נוסף זכתה להתנגדות של מספר רפובליקנים. סנאטורים כמו ג'וש האולי, טום טיליס וסוזן קולינס הביעו ספקות לגבי נחיצות, היקף והשלכות פוליטיות של הגדלת התקציב הזו. הרפובליקנים גם יותר ויותר לא מרוצים מהתנהלותו של שר המלחמה פיט הגסט בקונגרס.
התבוסה האלקטורלית של הרפובליקנים והשלכות המלחמה נגד איראן הרחיבו את המרחק בין טראמפ לחברי מפלגתו. חלק מהרפובליקנים אינם מוכנים עוד לתמוך ללא תנאי בהחלטותיו ולהזהיר מפני עלויות המלחמה והשלכותיה הפוליטיות.