לבנון לא קשורה לאיראן, אבל היא קשורה לאמריקה שנמצאת 10 אלף קילומטרים מביירות?
מרקו רוביו, שר החוץ האמריקני, בתגובה לאחד התנאים של איראן לעצור את התוקפנות של ישראל נגד לבנון, טען: "למה שנדון בלבנון עם איראן? אין לזה שום קשר אליהם"
התשובה הברורה ביותר לרוביו היא כיצד אמריקה, למרות היותה במרחק אלפי קילומטרים מהאזור, רואה בסוגיות לבנון וההתפתחויות במערב אסיה קשורות לעצמה, אך מציגה את איראן, שנמצאת באותו אזור, כמי שאין לה זכות להגיב על ביטחונה של לבנון?
לבנון קשורה לאיראן, כי המלחמה האחרונה הראתה שאחדות חזיתות ההתנגדות יכולה ליצור מחסום נגד הפלישות של אמריקה ובעלות בריתה האזוריות. מנקודת מבט זו, ביטחון לבנון אינו נושא נפרד ממשוואות הביטחון של איראן והאזור.
ראוי לציין כי רוביו טוען טענה כזו בעוד שלפי הבנת 14 הנקודות של איסלמבאד, הפסקת המלחמה בכל החזיתות כלולה במפורש בטקסט של הבנה זו וגם טראמפ אישר זאת. לכן, השאלה היא שאם ללבנון אין קשר עם איראן, מדוע וושינגטון הייתה מוכנה לקבל מסגרת כזו במשא ומתן באיסלמבאד?
נראה שהסיבה לשינוי בעמדתה של אמריקה לא צריכה להימצא בחוסר הקשר של לבנון עם איראן, אלא בחישובים החדשים של וושינגטון. ארצות הברית כנראה תפסה את חוסר המעש של ממשלת לבנון בהגנה על שלמותה הטריטוריאלית של המדינה ועמדתה כלפי ההתפתחויות בדרום לבנון ובחיזבאללה כהזדמנות להפריד את החזית הלבנונית מחזיתות התנגדות אחרות.
למעשה, וושינגטון מנסה לנצל את המצב הזה כדי להחליש את חוליות חזית ההתנגדות ובאמצעות שבירת השרשרת המשולבת שלה, לעבור את המכשול שנוצר במלחמה האחרונה נגד ארצות הברית ובעלות בריתה.
הנושא המרכזי של וושינגטון אינו מדוע לבנון קשורה לאיראן; הבעיה היא שאמריקה לא רוצה שלבנון תישאר חלק ממשוואת ההרתעה האזורית של איראן.