ממכוון איום להזדמנות היסטורית תקציר אמיר עבאס נורי: במצב הנוכחי קיימות 3 דעות כלליות באיראן לגבי עסקאות איראן-ארה"ב. המבט הראשון מבוסס על רעיון העיכול בסחר העולמי. בהתבסס על גישה זו, איראן צריכה להתמקד בהסכם עם ארה"ב, לבחור בדרך הדיפלומטיה ולתת את הערבויות הדרושות לגבי השלווה של תוכנית הגרעין שלה. תומכי תפיסה זו מאמינים שהשליטה במצר הורמוז היא רק אמצעי להגברת ההרתעה ואיראן צריכה להסתפק בהישג זה. נקודת המבט השנייה היא מכוונת איום וסבורה שאיראן צריכה להגיע להסכם עם ארה"ב, לפתוח מחדש את מיצר הורמוז ולבנות אמון לגבי תוכנית הגרעין, ובתמורה לקבל ויתורים כמו הסרת כל הסנקציות. לפי תפיסה זו, כדי למנוע מלחמה חדשה, חזרה על פיגועי טרור ופגיעה בתשתיות, יש צורך להסתפק בציונים הנוכחיים. אבל נקודת המבט השלישית מבוססת על הזדמנות. לפי גישה זו, המשוואות השתנו לחלוטין לאחר המלחמות האחרונות ואיראן לא צריכה לקבל החלטות על סמך התנאים שלפני המלחמה. תפיסה זו מאמינה שאמריקה איבדה את מנופי הלחץ שלה עם הטעייה בחישוב שלה בתקיפת איראן, ואיראן לא צריכה לתת ויתורים גרעיניים, אלא צריכה להטיל על אמריקה את מחיר המלחמה והפשעים. גישה זו מדגישה גם את ההכרח בהשלמת ההרתעה הגרעינית וביצירת תנאים לביטול אפשרות תקיפה צבאית באיראן. בהתבסס על נקודת מבט זו, השליטה במיצר הורמוז, מעמדה של איראן בשוק האנרגיה העולמי והתפתחויות סדר אזוריות סיפקו הזדמנות היסטורית לחזק את כוחה ואת מעמדה הבינלאומי של איראן. קרא את הטקסט המלא באתר של החודש היום: