שמונה שלילית; שרי החוץ של גרמניה, צרפת, אנגליה, איטליה, טורקיה, מצרים, פקיסטן וסעודיה במהלך פגישה באיסטנבול, תוך התנגדות למלחמה המחודשת של אמריקה וישראל נגד איראן, הדגישו את הפתרונות הדיפלומטיים. תקציר: בעוד מקורות חדשותיים מדווחים על נכונותם של ארה"ב וישראל לתקוף את איראן, שרי החוץ של גרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה, טורקיה, ערב הסעודית, מצרים ופקיסטן הודיעו על התנגדותם לפעולה צבאית נגד איראן בפגישה סגורה באיסטנבול. אבטחת נתיבי מים אסטרטגיים, פתיחתו מחדש של מיצר הורמוז והפחתת המתיחות היו בין צירי הפגישה. האקן פידן הדגיש כי מתקפה צבאית חדשה באיראן עלולה להרחיב את הסכסוכים, וגם שרי החוץ של צרפת ואיטליה הדגישו את ההשלכות הכלכליות של המלחמה ואת ההכרח בפתרון דיפלומטי. הדאגה החשובה ביותר של מדינות אלו היא ההשלכות הכלכליות, הפוליטיות והביטחוניות של המלחמה החדשה. מלחמת 40 הימים גרמה נזק כבד למשק האנרגיה, ועליית מחירי הדלק הביאה למחאות באירופה. בהתחשב באיום על תשתית האנרגיה של איראן ובתגובה של טהראן לכל מתקפה, מלחמה מחודשת יכולה להעצים את משבר האנרגיה. גם טורקיה, פקיסטן, ערב הסעודית ומצרים חוששות מהתרחבות השפעת ישראל ומפגיעה בתשתיות שלהן. החשש מהתקפה על מתקני הגרעין של איראן ומהאפשרות של ארה"ב להשתמש בנשק גרעיני הוא סיבה נוספת להתנגדות של מדינות אלו למלחמה. מומחים מאמינים כי פעולה כזו עלולה לסלול את הדרך לשימוש בנשק גרעיני על ידי מעצמות גרעיניות אחרות, בעיקר רוסיה, במלחמת אוקראינה ולסכן את ביטחון אירופה. הפרטים הרשמיים של ההצעה של 8 המדינות הללו טרם פורסמו. כמה מקורות הכריזו על תוכנית דו-שלבית המבוססת על ה-JCPOA, שתבחן תחילה את מצב מיצר הורמוז והמצור הימי של איראן, ולאחר מכן את סוגיית הגרעין והסנקציות. בתכנית זו הוצעו הפחתת רמת ההעשרה, הקצאת עתודות אורניום ל-60% והחזרת פקחי הסוכנות נגד הסרת העיצומים. עם זאת, מלחמות 12 ו-40 הימים שינו את משוואות המשא ומתן הגרעיני. ההתקפה על מתקני הגרעין של איראן והריגת מנהיג המהפכה, מפקדים צבאיים ויותר מ-3,500 איראנים הגבירו את חוסר האמון באמריקה.

שמונה שלילית; שרי החוץ של גרמניה, צרפת, אנגליה, איטליה, טורקיה, מצרים, פקיסטן וסעודיה במהלך פגישה באיסטנבול, תוך התנגדות למלחמה המחודשת של אמריקה וישראל נגד איראן, הדגישו את הפתרונות הדיפלומטיים. תקציר: בעוד מקורות חדשותיים מדווחים על נכונותם של ארה"ב וישראל לתקוף את איראן, שרי החוץ של גרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה, טורקיה, ערב הסעודית, מצרים ופקיסטן הודיעו על התנגדותם לפעולה צבאית נגד איראן בפגישה סגורה באיסטנבול. אבטחת נתיבי מים אסטרטגיים, פתיחתו מחדש של מיצר הורמוז והפחתת המתיחות היו בין צירי הפגישה. האקן פידן הדגיש כי מתקפה צבאית חדשה באיראן עלולה להרחיב את הסכסוכים, וגם שרי החוץ של צרפת ואיטליה הדגישו את ההשלכות הכלכליות של המלחמה ואת ההכרח בפתרון דיפלומטי. הדאגה החשובה ביותר של מדינות אלו היא ההשלכות הכלכליות, הפוליטיות והביטחוניות של המלחמה החדשה. מלחמת 40 הימים גרמה נזק כבד למשק האנרגיה, ועליית מחירי הדלק הביאה למחאות באירופה. בהתחשב באיום על תשתית האנרגיה של איראן ובתגובה של טהראן לכל מתקפה, מלחמה מחודשת יכולה להעצים את משבר האנרגיה. גם טורקיה, פקיסטן, ערב הסעודית ומצרים חוששות מהתרחבות השפעת ישראל ומפגיעה בתשתיות שלהן. החשש מהתקפה על מתקני הגרעין של איראן ומהאפשרות של ארה"ב להשתמש בנשק גרעיני הוא סיבה נוספת להתנגדות של מדינות אלו למלחמה. מומחים מאמינים כי פעולה כזו עלולה לסלול את הדרך לשימוש בנשק גרעיני על ידי מעצמות גרעיניות אחרות, בעיקר רוסיה, במלחמת אוקראינה ולסכן את ביטחון אירופה. הפרטים הרשמיים של ההצעה של 8 המדינות הללו טרם פורסמו. כמה מקורות הכריזו על תוכנית דו-שלבית המבוססת על ה-JCPOA, שתבחן תחילה את מצב מיצר הורמוז והמצור הימי של איראן, ולאחר מכן את סוגיית הגרעין והסנקציות. בתכנית זו הוצעו הפחתת רמת ההעשרה, הקצאת עתודות אורניום ל-60% והחזרת פקחי הסוכנות נגד הסרת העיצומים. עם זאת, מלחמות 12 ו-40 הימים שינו את משוואות המשא ומתן הגרעיני. ההתקפה על מתקני הגרעין של איראן והריגת מנהיג המהפכה, מפקדים צבאיים ויותר מ-3,500 איראנים הגבירו את חוסר האמון באמריקה.