מַסְפִּיק. תפסיק לייסר את עצמך בשאלות. תפסיקו לחפש משמעות נסתרת בכל מקום. תפסיק להסתכל אחורה ולנסות להעריך היכן היית וכמה רחוק אתה עדיין צריך ללכת. תפסיק להגיד לעצמך שאתה עדיין לא מספיק טוב.
این کار را متوقف کنید
زیرا جایی که در این لحظه خاص از زندگی خود هستید - حتی با همه کمبودها و مشکلات - دقیقاً همان جایی است که در حال حاضر باید باشید.
אלפי רגעים אחרים בחיים הובילו אותך לזה. מאות החלטות ופעולות. מיליוני מחשבות, טעויות והצלחות. וכל זה טוב.
אבל אנחנו כל הזמן ממשיכים להגיד לעצמנו שזה לא מספיק, שאנחנו עדיין צריכים הרבה דברים, ולכן כל החיים אנחנו שואפים לכמה סטנדרטים מופרכים. ולשאוף ליותר זה לא דבר רע, לא. אבל אנחנו שוכחים שכל צעד במסע שלנו ליותר הוא גם חלק מהמסע. אנחנו שוכחים שבדרך להצלחה בהחלט יהיו קשיים, שלפעמים אנחנו יכולים להיתקע ולא לזוז לשום מקום בכלל. וכל זה נורמלי.
زیرا اکنون دقیقاً همان جایی هستیم که باید باشیم.
אנחנו בטח עייפים. עלינו לסבול תבוסה. אנחנו חייבים להגיע למבוי סתום. כי כל אלה הן עצירות זמניות, ובסופו של דבר נמשיך הלאה.
כל זה הוא חלק מהמסע שלנו, כמו גם רגעים של הצלחה ואושר כשחיוך לא יורד מהפנים שלנו. אנחנו רק צריכים להזכיר לעצמנו שכל מה שאנחנו עושים ומה שקורה הוא נורמלי. אנחנו צריכים להגיד לעצמנו שאנחנו חזקים ומסוגלים, שאנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר.
אנחנו צריכים להפסיק להגיד לעצמנו שאנחנו לא יכולים לעשות כלום. תפסיקו להגיד שלא נצליח, כי מעולם לא הצלחנו. אנחנו חייבים להפסיק להגיד לעצמנו שאנחנו מפסידים משהו. כי אין מה להפסיד. אנחנו רוכשים רק: ידע, חוכמה, ניסיון, לקחים. כל מה שאנחנו עוברים מלמד אותנו איך לשרוד. כל מכשול עוזר לנו להבין את עצמנו. כל כאב הורס אותנו, אבל אז יוצר אותנו מחדש. ושלב אחר שלב אנחנו מתמודדים עם כל זה.
אז זה כבר מספיק. תפסיק לדאוג. תפסיק לשאול שאלות. תפסיק לאפשר לעצמך להרגיש כישלון. כי זה לא נכון. אתה אדם שגדל, משתנה, לומד, מתפתח. ועכשיו אתה בדיוק איפה שאתה צריך להיות. סמוך על הרגע ובטח בעצמך. אתה מדהים וחזק.