זכות לעשות טעויות
לעשות טעויות זו זכותי הקדושה. יכול להיות שאני טועה, כי אני עדיין צריך לשלם. אם אני רוצה לעשות טעויות או אם אעשה טעויות זה כבר עניין אחר. אבל העיקר שיש לי את הזכות לזה.
אתה לומד מטעויות, ואתה צריך לזכור זאת. להבין את זה, להבין את זה, להתבסס בזה זה חשוב ביותר.
הזכות לטעות היא הזכות לחופש פעולה. כל עוד נראה לי שאין לי זכות לעשות טעויות, אני אפחד מוות מטעויות. וכל מעשיי יהיו בעול הפחד הזה. במילים אחרות: כל מה שאעשה יוכתב לא על ידי השכל הישר, אלא על ידי הפחד שלי.
נראה ש"זכות לטעות" כזו נראית מוזרה למדי. מה הטעם בזה? למה זה בכלל נחוץ? אבל מסתבר שזה הכרחי, והנה הסיבה.
אחת הטעויות המסוכנות ביותר היא "הפחד לעשות טעויות". אם אני מפחד לעשות טעויות, האם זה יגרום לי לעשות פחות טעויות? לא עובדה. אלא אשתדל לא לשים לב לטעויות שלי, למצוא להן תירוץ, להחשיב אותן לחסרות משמעות, להגיד שהן לא טעויות בכלל.
מי שלא עושה טעויות לא משיג כלום. כאשר אתה מנצח את הפחד שלך מטעות, אתה זוכה לחופש אמיתי, ואדם חופשי הוא אדם מאושר. רק אדם חופשי מבצע פעולות שבאמת מועילות לו, ולכן לשמחתם של אחרים, היקרים לאדם זה.