היו תקופות בחיי שבכנות חשבתי שאני לא יכול להתמודד יותר.
כשכל מה שעבדתי לקראתו התפרק. כשעשיתי טעויות שכבר אי אפשר היה לתקן. כשאיבדתי משהו שחשבתי שתמיד יהיה חלק מחיי.
היו ימים שבהם ההתחלה מחדש נראתה קשה יותר מסתם לוותר.
אבל איכשהו המשכתי.
לא כל חזרה לחיים הייתה רועשת ויפה. לפעמים זה היה אומר פשוט לקום מהמיטה, לנסות שוב, או למצוא את האומץ להאמין בעצמך שוב אחרי עוד אכזבה.
אני עדיין מנסה להבין הרבה. עדיין יש לי ימים רעים ואני עדיין עושה טעויות.
אבל הבנתי את העיקר: זה שאתה שבור לא אומר שהסיפור שלך נגמר.
לפעמים אנחנו מפסידים. לפעמים אנחנו מתרפאים. ולפעמים החיים, אחרי כל מה שעברנו, נותנים לנו סיבה לחייך שוב. אני עדיין לא איפה שאני רוצה להיות. אבל אני כבר לא איפה שהייתי קודם.
וזה אומר לי המון.