באופן כללי, החינוך מוגבל לחינוך נפשי. הילד נאלץ, כמו תוכי, ללמוד שירה בעל פה ללא כל הבנה, וההורים מרוצים כשהוא משיג זאת. בבית הספר הוא לומד הכל בצורה מכנית, ולאחר שעבר את הבחינות "לעבור", הוא עדיין לא מבין כלום ולא מוכיח כלום. מבחינת יכולת החשיבה שלו הוא מבוגר בן ארבעים, אבל בעצם חי בו ילד בן עשר. הוא חושב שהוא לא מפחד מכלום, אבל במציאות הוא פחדן.
המוסר שלו הוא אוטומטי לחלוטין, חיצוני גרידא. כמו שהוא לומד שירה, כך הוא לומד מוסר. אבל המהות של הילד, חייו הפנימיים, נותרת לעצמה, ללא כל שליטה. אם אנחנו כנים עם עצמנו, עלינו להודות שלמבוגרים, כמו לילדים, אין מוסר: המוסר שלנו הוא תיאורטי ואוטומטי לחלוטין. אבל אם אנחנו באמת כנים, נגלה עד כמה אנחנו גרועים.
חינוך הוא רק מסכה שאין לה שום קשר לטבע שלנו. אנשים מאמינים ששיטה אחת עדיפה על שיטה אחרת, אבל במציאות כולם שווים אחד את השני. כולנו אותו דבר, אבל מהר מאוד אנחנו מגלים את הקש בעין של השכן. כולנו עיוורים לפגמים שלנו. אם רק אדם יסתכל לתוך עצמו ויוכל לשים את עצמו במקום אחר, הוא יגלה שהוא עצמו אינו טוב יותר. אם אתה רוצה להיות אדם טוב יותר, נסה לעזור לשכן שלך. אבל היום אנשים רק מבקשים לתכנן תככים ולהכשיל אחד את השני. במציאות, אדם לא יכול לעזור לאחר, לא יכול לתמוך בו, כי הוא לא יכול אפילו לעזור לעצמו.
קודם כל, אתה חייב לחשוב על עצמך, אתה חייב לנסות כמיטב יכולתך לרומם את עצמך. אתה בטח אנוכי. אגואיזם הוא השלב הראשון בדרך לאלטרואיזם. עם זאת, לאגואיזם חייב להיות מניע טוב, וזה מאוד קשה. אנו מלמדים את ילדינו להיות אגואיסטים רגילים, שזו תוצאה של החינוך שלנו. עלינו לשפוט אותם תמיד בעצמנו. אנחנו יודעים היטב מי אנחנו, ואנחנו יכולים להיות בטוחים שבעזרת החינוך המודרני הילדים שלנו, במקרה הטוב, יהיו כמונו.
אם אתה רוצה את הטוב ביותר עבור ילדיך, אתה חייב קודם כל לרצות את הרווחה שלך. כי אם תשתנה, גם הילדים שלך ישתנו. למען עתיד ילדיכם, עליכם לשכוח אותם לזמן מה ולחשוב על עצמכם.
🍀 ג'ורג' גורדייף