לעתים קרובות אנו מחכים לזעזועים כדי להתחיל להעריך את מה שיש לנו. נדמה לנו: יקרה משהו רועש, העולם המוכר יקרוס – ואז בהחלט נלמד ליהנות בכל יום.
אבל הטרגדיה השקטה והבלתי מורגשת מתרחשת בצורה אחרת לגמרי.
זה קורה ממש עכשיו, כשהימים מתמזגים לזרם אחד אינסופי. כשאתה הולך ברחוב בטייס אוטומטי, בוהה בטלפון שלך, ולא שם לב איך עלה זהב נושר, איך הרוח מרשרשת בצמרות העצים, איך האוויר הצח מריח אחרי הגשם, או על מה בעצם אדם אהוב מדבר.
לא צריך לאבד הכל כדי להבין את ערך החיים. לפעמים מספיק לשים לב יום אחד כמה שנים חיית בלי לשים לב כמעט לכלום.
החיים לא קורים "מאוחר יותר". היא מגיעה ממש עכשיו
רוב האנשים חיים בשתי אשליות:
• בזיכרונות העבר: שידור חוזר של טענות ישנות, טעויות או החמצה של "זמנים טובים יותר". • בציפייה לעתיד: "אני אצא לחופשה", "אני אתחיל פרויקט", "יגיע סוף השבוע" - ואז יתחילו החיים האמיתיים.
אבל בזמן שהמוח עסוק בגזעים האלה, החיים עצמם - היחידים, האמיתיים והייחודיים - פשוט חולפים בשקט.
איך להחזיר את הנוכחות שלך?
1. הפעילו את החושים שלכם. הסר את העיניים מהמסך עכשיו. שימו לב לשלושה דברים סביבכם: צבע האור מחוץ לחלון, האדים מכוס תה, תחושת הנשימה שלכם.
2. האטו לפחות 5 דקות. ללכת ברחוב בלי אוזניות או טלפון. הקשיבו לצעדים, נשמו עמוק, הביטו בשמיים.
3. שאל את עצמך את השאלה: "איפה אני עכשיו - במחשבותיי על עסקים או ברגע זה ממש?"
מיינדפולנס היא לא פילוסופיה מסובכת. זו היכולת פשוט לחזור הביתה - אל הגוף שלך, אל היום שלך, אל החיים היחידים שלך.