מגיע שלב שבו ניסיונות אינסופיים להסביר את עצמך מפסיקים להיות תקשורת והופכים לתשישות.
אם היית מאוד ברור, מה חשוב לך, והכוונות שלך, חזרה על אותה האמת בעשר דרכים שונות לא יעזור. במיוחד איפה שאין רצון לשמוע אותך.
• לא כל שתיקה אומרת שהיית לא ברור.
• לא כל מרחק אומר שלא הצלחת להסביר את עמדתך.
לפעמים אנשים מבינים אותך בצורה מושלמת – הם פשוט בחרו לא להגיב כמו שהיית רוצה.
כאן נכנס לתמונה ההערכה העצמית:
• אתה יכול לדבר בכנות מבלי לבקש אישור.
• אתה יכול להיות מובן מבלי להתחנן להבנה.
• אפשר להרגיש עמוק מבלי להוכיח בכל פעם למה הרגשות שלך חשובים. זו חוכמה: להבין מתי הגיע הזמן לדבר, ולהיות חוכמה שווה לעצור בזמן כשהכל נאמר.
תחום האחריות שלך הוא בהירות. התגובה שלהם היא הבחירה שלהם.